הילדה והדרקון

עמוק עמוק ביער אפל ורע,
שוכן לו דרקון גדול כחול כנהרות או ימים,
שומר הוא אל עץ עתיק נורע שנרדם מזמן,
שעומד במקום כבר יותר מחמשת אלפים שנה יושן, בלי עלים ופרחים לפריחה של המקום.
יום אחד עברה ליד היער ילדה קטנה וחמודה,
היא נכנסה ליער ונבהלה אבל איבדה הילדה את דרכה.
רצה היא עמוק עמוק ומגיעה לקרחת יער עפלה,
ומגיעה לפתע קרוב מאוד לדרקון הכחול והגדול.
הילדה לא ידעה שזה דרקון גדול ורע,
והיא עלתה אל הדרקון בדממה.
הילדה עולה קצת אל הדרקון ולפתע מחליקה.
הילדה החליקה אל האף של הדרקון
הילדה היתה תמימה ולא ידעה מה זות סכנה
הדרקון התעורר ונעמד מסתקל בכעס אל הילדה שעל אפו
הילדה ציחקקה וליטפה בחיבה את הדרקון באפו
הדרקון לפתע נזכר בדרקוניו הקטנים שנלקחו מימנו והתחיל לבכות
הילדה ראתה את הדמעות החליקה למטה וחיבקה את הדרקון
הדרקון לקח את הילדה הקטנה וחיבק אותה
הערב ירד והדרקון הראה לילדה את הדרך חזרה והילדה התקרבה לדרקון נשקה אותו ואמרה בלחש
"אני אבו לבקר כול יום ולא תהיה בודד בסדר?"
הדרקון הנהן ופתח פתח ליציעה והילדה עזבה
הדרקון חזר לשכב מסביב העץ ופתעום העץ התעורר ויצאו מימנו עלים ופרחים גדולים בצבע וורוד כחול
הדרקון הבין שהילדה היא חברתו והיא נחמדה וכול יום הילדה ביקרה אצל הדרקון והדרקון שמח אל החברה שקיבל והעץ פרח וצבע את הקרחת בצבעים מרהיבים

וכך שהילדה קיבלה חבר הדרקון ידיד והעץ חיים