אש הדרקון פרק 3
פרק 3
מישהו צלצל בפעמון, אני לא בטוח מי זה היה. אבל אני לא יכולתי לסבול את הזמזום של הפעמון.
קמתי מהמיטה שלי, התקרבתי לעבר הדלת, בדקתי בעינית אם יש שם מישהו, היה שם רק בחור אחד,
בעל עיניים אפורות ושיער שחור, הוא היה רזה, גבוה וחיוור.
"רגע" צעקתי כאילו אני בדרך לדלת, הוא המשיך לצלצל בפעמון.
"מי זה?" שאלתי,
"כריסטופר בנדי, תפתחי כבר חתיכת זקנה" הוא אמר והזיז מעט את שיערו השחור. פתחתי את הדלת, והוא הופתע לראות אותי,
"מי אתה?" הוא שאל בהלם,
"טוני, טוני ארקוס" אמרתי וחששתי מעט,
"מי אתה?" הוספתי,
"כריסטופר, כריסטופר בנדי, אני מחפש את אמה טיילור" הוא אמר ובחן את הבית.
"כריס אמרתי לך לא לצלצל בשעות-" היא אמרה ונקטעה ברגע שראתה אותי ואת כריסטופר זה לצד זה.
"אנחנו צריכים לדבר. עכשיו!" הוא אמר והתקדם לעברה, הצלחתי להאזין למה שהם אומרים,
"למה הוא עדיין אצלך? הוא היה אמור למות ממזמן, המועצה תהרוג אותך" הוא לחש לה,
"זה בטיפול, אני עדיין מנסה להעביד אותו כמה שיותר, ואז אני יהרוג אותו, הכול בשליטה" היא לחשה לו חזרה,
"זה מה שאמרת לפני חודשיים" הוא לחש לה והפעם בעצבנות,
"אני יהרוג אותו עכשיו" היא אמרה וחיבקה אותו,
"אוי, כמה כיף שביקרת, להתראות" היא אמרה בקול רם, הוא יצא מהדלת והלך.
"אז, רוצה לאכול משהו? או להתחיל ישר לעבוד" היא שאלה אותי, התחלתי לרעוד,
"אני אני לא לא רוצה לאכול " אמרתי בגמגום, והתקדמתי לחדר שלי,
"טוב אני הבנתי עכשיו" היא אמרה, ובין רגע היא שלפה סכין סגולה, עם להב שחור, והיא רצה לעברי, במהירות יחסית לזקנה. היא התנפלה עליי, ועמדה לתקוע בי את הסכין אבל הצלחתי לעצור את הסכין בכך ששמתי את שתי ידיי על הלהב של הסכין,היא הייתה מאוד חזקה, אבל בגלל כל העבודה באדמה, גם אני נהייתי דיי חזק, התחלתי להזיע, ואז הזזתי את הסכין לעבר הרצפה ושחררתי, היא נפלה על הרצפה, ואני התחלתי לרוץ לעבר חדרי, נכנסתי לחדר פתחתי את קופסת הזיכרונות שלי, לקחתי כמה תמונות במהירות, שאפילו לא הספקתי לראות אותם. דחפתי אותם לתיק שהיה ממש לידי, לקחתי את ההזמנה לטקס. ושמתי את התיק על גבי.
"לא תצליח לברוח ממני" היא אמרה וזרקה את הסכין, אני ישר קפצתי על המיטה, פתחתי את החלון, וקפצתי ממנו.
"לא!!!" היא צרחה,
נחתי על שיח ורדים, כך שנסרקתי מעט בידיים ובזרועותיי, וגם טיפה בכפות רגליי, והתחלתי לרוץ,
אחרי שכבר הייתי בטוח שהיא לא תמצא אותי, הגעתי לאזור הבחירה. שמחר עומדים לבחור את החצוי דם הדרקון החדש.. נשענתי על קיר מלבנים, והתבוננתי בתמונות שלקחתי, היו שם רק 5 תמונות שלי ושל אימי ואבי וחוץ מזה, לא היה כלום, אה וההזמנה. הכנסתי את התמונות לתוך התיק, ואז תמונה אחת התקפלה מעט, ראיתי שיש שם עוד תמונה, אבל לא ראיתי טוב, לקחתי את התמונה, וקילפתי אותה, והייתה שם תמונה שלי ושל אימי, ועוד ילדה אחת מחבקת את אימי גם, היה לה שיחר שחור שמגיע עד הברכיים והיא הייתה גבוה יחסית. ובצד התמונה היה כתוב יוני 2002, אני וילדיי המקסימים.
"יש לי אחות?" אמרתי לעצמי.
"אני חייב למצוא אותה" הוספתי והכנסתי את התמונה לתיק.
תגובות (5)
סליחה שלא הגבתי :(
עשיתי מרתון שלושה פרקים ראשוניםםםם
והוווו
יש לו אחות *0*
ורק שתדע, שאני קראתי את הסיפורים שלך ממש מההתחלה ואני חייבת לציין שהכתיבה שלך משתפרת מרגע לרגע(:
תודההה וואו חיכיתי לתגובה שלך חחחח תראי מה כתבתי ב "קצת עלי.."
הממשךךך.
עכשיוווווו.
מתי תוסיף את הדמיות? ושעתיים זה עוד ׳מעט׳? כן, אני ילד עם הרבה תלונות.
הייתי כותב\ת תמשיך, אבל כבר המשכת אז פשוט תדמיין משהו בסגנון…
אדיר!