ז'ק והמפלצות

באחד הימים הבאתי הביתה צנצנת ובה כדורי ג'לי קטנים וצבעוניים. אחי הקטן גיל שאל ממה הם עשויים. "זהו סיפור מפחיד, אתה מוכן?" שאלתי. "בטח" הוא ענה והתחלתי בסיפור: "מזמן מזמן, לפני אין ספור ימים, חי ז'ק. ז'ק היה נער צעיר ואמיץ. אביו מת במלחמה נגד הדרקון הירוק- הגדול- המפחיד." "למה דווקא ירוק? למה לא שחור?" קטע אותי אחי. "ככה, כי זה מה שהוריו החליטו טוב? אז ז'ק חי לבד עם אמו. המלכה של הארץ מתה ו…" "ממה היא מתה?" שאל גיל. "אה… ציפור גופרית אכלה אותה טוב?" " הציפור היתה מגופרית?" שאל אחי בהתרגשות. "בטח למה לא?" עניתי והמשכתי "המלך של הממלכה, שנשאר לבד, שם עין על אמו של ז'ק ורצה להתחתן עמה. אבל המלך היה רשע ואמו של ז'ק לא רצתה להינשא לו. המלך התעקש וז'ק החליט לעשות מעשה. הוא צעד לעבר המלך ואמר: 'אנל'א מוכן שתתחתן עם אמצ'לי!' המלך הסכים, בתנאי שז'ק יהרוג קודם 100 מפלצות שאיימו על הממלכה וייתן למלך את העיניים שלהן. ז'ק הסכים. הוא צעד לעבר מעונה של המפלצת הראשונה, ששמה היה 'מטרול'." "היא הייתה עשויה מאבן?" שאל אחי בתקווה. "לאאא… היא הייתה עשויה מבשר ודם, וקצת קשקשים, אבל ממש קצת כי הייתה לה נשירה. 'מי מעז להפריע לי?' שאגה המפלצת. ז'ק התבונן במפלצת, קצת בתדהמה, ואז אמר לה: 'מי מפחד ממך!' וקפץ עליה והוציא לה את העין (למפלצות יש עין אחת בלבד שעשויה מחומר דמוי ג'לי. פעם היו מכינים מסטיקים מהחומר הזה, ולכן נכחדו המפלצות.) ונתן לה בעיטה וברח. הוא נתן את העין למלך (שאגב קראו לו טימוטי) ויצא להלחם במפלצת הבאה, ששמה היה ללופל. ללופל גרה ב…" מבטו של אחי גרם לי לשנות ברגע האחרון את המקום מביצה שכוחת אל ל… "הר געש. אבל אל תתלהב, היא הייתה אלרגית לחום, ולכן כל הזמן התעטשה. 'הפשו, הפשו, הפשו' שמע אותה ז'ק כשהתקרב להר הגעש. הוא חיבר משקולות לרגליו כדי שלא יעוף מההתעטשויות והתקדם באומץ בזמן שהוא מפתח שרירי רגליים. מובן שהוא היה חכם, ולכן הגיע להר עם רדיאטור (מכשיר שמפיץ חום). הוא התפרץ לביתה של המפלצת והדליק את הרדיאטור הנייד על העוצמה הגבוהה ביותר. המפלצת, שהייתה כזכור אלרגית לחום, החלה להתעטש עוד ועוד עד שעינה נפלה." "איזה מגניב!" קרא אחי. "ז'ק נטל את העין, מעט בגועל, והביא אותה לטימוטי המלך. שאר המפלצות היו ממש משעממות, קלות לניצוח או סתם לא ראויות לציון. ברגע שז'ק גמר לנצח את כולן הוא לקח את כל העיניים למלך הרשע טימוטי. 'הי טימי, הנה העיניים ש'ך!' קרא. המלך ספר את העיניים ונוכח לדעת שבאמת יש שם מאה. הוא התרגז. הוא הרי לא רצה לוותר על אמו של ז'ק. הוא אמר לז'ק שיש עוד משימה, בתקווה שבה ז'ק ינוצח ויפסיק להטריד אותו, אבל אז נכנסה אמו של ז'ק לחדר, נושאת בידיה מחבת גדולה. 'מספיק עם המשימות!' קראה וחבטה בראשו של המלך. הוא התעלף וז'ק ואמו גררו אותו למערה של מפלצת 101, שאיש לא ידע שהיא קיימת, חוץ ממנה. בדרך סיפר ז'ק על המשימה שהמלך נתן לו לבצע ואמו אמרה: 'האיש הנורא הזה.' ולמחרת הם החזירו את כל העיניים למפלצות (כשלוקחים את העין למפלצת, היא לא מתה, רק מתעוורת, ואז היא בדרך כלל מתנגשת במשהו ונהרגת.) וחזרו הביתה." "רגע, אבל אם הם החזירו את כל העיניים, מה אלה?" שאל גיל, די בהגיון והצביע על כדורי הג'לי. "אלה? אלה סתם כדורי ג'לי." עניתי, גם אני בהגיון.