הילדה והחתול

היו היתה ילדה ממש ממש קטנה שרצתה נורע חתול
הילדה ממש רצתה אבל ממש רצתה ללטף ולשחק אים החתול
ההורים שלה אמרו "את החתול לא תקבלי עד שאת לא תתבגרי"
הילדה אמר בסדר אנסה להיתבגר.אבל הילדה לא ידעה בכלל מה זה אומר!
היא שאלה את העצים את הענפים והעלים "מה זה אומר להיתבגר?"
העצים הענפים והעלים אמרו
"להיתבגר זה לומר רק ת'אמת" הילדה חשבה חשבה ואמרה היא לאצמה
אני אומרת רק אמת זה ברור אז אני בוגרת כבר?
הילדה הלכה לאמא ולאבא ושאלה "אמא אבא אני ממש בוגרת אפשר חתול?"
האמא וגם האבא חייכו ושאלו "את בוגרת כדי לטפל בו?" הילדה אמרה
"ברור"
האמא אמרה "אז חכי רק שנייה אני ואבא נחזור בעוד דקה
רק אל תיגעי בעוגיות כי הם מיועדות לאורחות שיבואו בעוד שניות"
הילדה אמרה "בסדר אני לא אגע בהם"
האמא והאבא עזבו והילדה מחכה מחכה ומחכה מתעייפת
"אולי אקח לי רק אחת לא יותר מזה"
הילדה לוקחת אחת אבל אז היא מתחרטת
"לא כדי לי כי אני אז אשקר…"
הילדה הניחה לעוגיה והלכה היא לחדרה.
אחרי כמה כמה דקות הילדה נרדמת וכשהיא קמה בבוקר מולה היתה קופסה
הקופסה היתה גדולה אים פסים בצבע לבן
וכהילדה פתחה אותה מצאה בה חתול קטן ולבן
הילדה חיבקה את החתול וקראה לו "אמת"
אל כך שככה הוא הגיע אלייה.

הסוף!