החבר של אמיליה
שלג ירד בארקדיה , נוצץ ומבריק כמו הכתר היפהפה של אמיליה.
אמיליה התאמנה בהחלקה, ואילו טראפל (הכלב שלה) , התגלגל בשמחה בשלג החדש .
לפתע השחירו העננים, ושלג כבד יותר החל לרדת .
אמיליה חלצה במהירות את המחליקיים שלה, אבל היא וטראפל לא הצליחו לראות את הדרך המובילה בחזרה לארמון .
אמיליה לבשה גלימה מחממת וגם כפפות אבל לטראפל היה רק קולר להתחמם בו. אמיליה החליטה לגשת אל בקתה שראתה בין העצים.
מהארובה של הבקתה התמרו עננים קטנים של עשן, והחלונות נרא חמימים ומזמינים . "אני מקוה שיש שם מישהו בבית, טראפל," אמרה אמיליה כשדפקה בדלת.
הדלת נפתחה לרוחה, ומולה עמד דב ענק .
אמיליה רצתה לברוח אל בין העצים ולהתחבא, אך הדב אמר בקול רך: "שמי אלברט, הכנסו, בבקשה."
אמיליה וטראפל נכנסו לחדר הנעים. אש זוהרת בערה באח, ולידה ספה ירוקה ועליה כרית צהובה גדולה. על הרצפה היה מונח גם שטיח רך.
אלברט אמר בקול בישני,:בדיוק עמדתי לאכול דיסה לארוחת ערב, תרצו לאכול איתי? או שאולי תרצו חלב ועוגיות? אחר כך הראה לכם איפה תוכלו לישון."
בחדר הנעים עמדה מיטה רכה. על הקיר היתה תלויה תמונה, ובאגרטל היו פרחים.
הירח זרח ברכות מבעד לחלון, ועד מהרה שקעה אמיליה בשינה עמוקה.
למחרת בבוקר אלברט הזמין את אמיליה להשאר אצלו: "אני לא זוכה למבקרים רבים, כי כולם קצת מפחדים ממני,"
הוא אמר לה. "את אוהבת לקרוא?" שאל, והצביע בכפה הגדלה שלו על ספרים שהיו לו בבקתה.
אמיליה שמחה מאוד להשאר בבקתה. החיא קראה ספרים, שתתה תה, ואכלה עוגת דבש מול האח.
אבל היא גם רצתה לעשות משהוכד שהדב יזכה לחברים נוספים.
כשהפסיק לרדת שלג אמיליה לקחה את אלברט להחלקה על הקרח. יונים רבות התעופפו סביב, ועד מהרה נפוצו בכל העצים שאלברט עושה חיים!
הזמן חלף מהר, והגיע היום שבו אמיליה נאלצה לחזור לביתה . אלברט נתן לאמיליה חיבוק דב גדול,
ולטרפאל נתן אולר פרווה יפהפה . "אני אתגעגע אלייך אלברט!" אמרה אמיליה, ונשקה לו לשלום על האף שלו.
אמיליה ידעה שהיא תתגעגע לביקתה בעלת הארובה המתוקה והחלונות היפים. כשאלברט התרחק ממנה אמיליה נעצבה , וחששה שהוא ירגיש בודד.
לכן עם בוא האביב אמילה חזרה לבקתה כשהיא מלוה בחברים רבים מהיער שבאו להכיר את אלברט!
הראשונים שהגיעו היו הפרפרים וגם יונים.
אחריהם הגיעו ארנבותוגם סנאים, וזמן קצר לאחר מכן באו שבלולים וגם עכבישים .
אלברט היה מאושר, ואמיליה ידעה שכולם יהיו חברים טובים לעד .
סוף
תגובות (0)