הנמלה, הפטריה והגשם

פעם ישבה נמלה מתחת לפטריה מכווצת כולה, לא היה לה מספיק מקום מתחת לפטריה שלא מזמן נבטה, פיללה הנמלה לגשם שיבוא ויצמיח את הפטריה, כדי שתוכל להשתרע בשלווה ונוחות,
הציצה כלפי השמים ורק השמש ענתה לה בתשובה שקטה,
החליטה הנמלה לרקוד את ריקוד הגשם, לזרז את תהליכי בריאה,
לבשה את שמלת הריקוד והחלה לטופף בכל ששת רגליה הקטנות, ענן קטן חלף לרגע והפעים את לב הנמלה, אבל הוא שט הרחק משם נותרה הנמלה מזיעה ונוטפת אגלי ריקוד על האדמה
בסערת רגשות הבחינה הנמלה כי הפטריה צמחה מעט,
כיצד? תמהה, הלוא השמים נקיים מענני גשם,
חזרה ושוב החלה לרקוד , משקה באגלי זיעתה את הפטריה..
אט אט הפטריה צמחה והנמלה הייתה המאושרת בנמלים
כשהגיעה הפטריה לגודל המתאים התרווחה הנמלה בסיפוק תחת הפטריה,
שומו שמים נפתחו ארובות ההיכל וגשם עז הציף את האדמה,
והנמלה החרוצה ועייפה אחזה קנה קש שעבר לידה להינצל מגשם שאליו כל כך פיללה…