שמולה

עדי קיבלה מתנה – שקיק עם גולות בכל מיני צבעים: תכולות, ירוקות, לבנות ושחורות. כל אחר הצהריים היא שיחקה בסלון עם הגולות: מיששה אותן בין אצבעותיה, גלגלה אותן על הרצפה, הכניסה אותן לתוך קופסה והוציאה, ושוב ושוב. היא הראתה את הגולות לאמא. היא הראתה את הגולות לאבא.

פתאום אחת הגולות הירקרקות התגלגלה הרחק מהגולות האחרות. עדי רצה אחרי הגולה, והגולה המשיכה להתגלגל עד שנראה כאילו היא נעצרת. עדי התכופפת להרים את הגולה, והגולה המשיכה לברוח ולהתגלגל עד שנכנסה לחדרה של עדי ונעלמה מתחת למיטה.

עדי רצה לאבא. "הגולה ברחה ממני לחדר! היא מתחבאת מתחת למיטה שלי." אבא קם מהספה והלך בעקבות עדי לחדר. עדי הצביעה מתחת למיטה. מתחת למיטה של עדי היתה 'מיטת חבר'. "תכף נמצא את גולה שמולה." הבטיח אבא. "גולה שמולה!" צחקה עדי.

אבא התכופף ושלף את המיטה שתחת המיטה. "וואו! מה שאני רואה." הוא הכריז בהתלהבות לאחר שזחל אל מתחת למיטה. "מה אתה רואה, אבא?" שאלה עדי. "אוצרות!" ענה אבא בהתלהבות. נשמע רעש קל מתחת למיטה והיד של אבא בצבצה והחזיקה מגנטים.

אבא שלף גם חוברת ציור שהגיעה ונשכחה מתחת למיטה של עדי. היו עוד כמה משחקים שאבא חילץ מתחת למיטה. "איפה גולה שמולה?" שאלה עדי בציפייה. "אני מחפש." ענה אבא. מתחת למיטה היה פחות אור ואבא לא ראה בהתחלה את גולה שמולה הקטנה.

עדי חיכתה וחיכתה. להיכן גולה שמולה יכלה להיעלם? אולי יש בקיר דלת נסתרת וגולה שמולה עברה לדירת השכנים? אולי הגיע שד, התגנב מתחת למיטה שלה וחטף את גולה שמולה? פתאום היד של אבא יצאה מתחת למיטה ובין אצבעותיו גולה שמולה.

עדי רצה בשמחה וחטפה את גולה שמולה מידו של אבא. אחר כך רצה לסלון להראות לאמא שגולה שמולה לא נעלמה. אבא עוד מלמל "עדי, את יכולה לעזור לי לצאת?" לא היתה תשובה. אבא חייך לעצמו ויצא באיטיות מתחת למיטה.

למחרת עדי אזרה אומץ והחליטה לגלגל את גולה שמולה וללכת בעקבותיה. הגולה שוב התגלגלה לחדר של עדי מתחת למיטה. עדי התאמצה והזיעה והצליחה להוציא את 'מיטת חבר' שמתחת למיטתה. היא חייכה בסיפוק וצללה מתחת למיטה.

טוב שעדי היא לא אדם מבוגר, כי אדם מבוגר לא היה רואה את הארמון שהסתתר מתחת למיטה של עדי. בארמון הזה היה אולם ענקי בכניסה, וכשעדי נכנסה פנימה המתינו לה עשרות גמדים עם מצנפות בשלל צבעים צהובים, אדומים, ירוקים וכחולים.

הגמדים היו עסוקים בריקודים סוערים והם הזמינו את עדי להצטרף אליהם. אחרי שכולם התעייפו מהריקודים הם התיישבו ליד שולחנות ארוכים ואכלו 'סעודת ילדים': עוגות ועוגיות, ממתקים וחטיפים וגם סלט פירות.

עדי הסתכלה הצידה, וליד מה שמבוגר היה רואה כרגל המיטה הקרובה לפתח החדר שלה היא ראתה שער גדול שמעליו עלה עשן. עדי ידעה מי מחכה מאחורי השער אך לא נרתעה. השער נפתח ודרקון גדול התגלה מאחוריו. עדי החליטה שהוא דרקון ידידותי.

הדרקון הראה לעדי איך הוא מוציא מנחיריו 'טבעות עשן' וזה הזכיר לה בועות סבון, אך לבנות ובצורת דונאט שאהבה לזלול. אחר כך הדרקון לקח אותה על גבו לסיבוב מתחת לתקרת הארמון הגבוהה.

אחרי שסיימה לשחק עם הגמדים ועם הדרקון, עדי יצאה מהמיטה. היא ניסתה להחזיר את 'מיטת חבר' למקומה אבל לא הצליחה. אבא שמע את הרעש ונכנס לחדר. הוא עזר לעדי ושאל אותה בחיוך: "איך היה מתחת למיטה?" "אוצרות … וחברים." ענתה עדי.