שושנה החתולה | פתיחה – נעים להכיר!

שלום ילדים! שמי אלישע ואני גר ביישוב קטן.
ראיתם את החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים, ההיא שמסתובבת בחוץ כל הבוקר? זו שושנה החתולה! היא לא החתולה שלנו, וגם לא החתולה של השכנים, היא בעצם לא חתולה של אף אחד, היא חתולת רחוב.
אתם יודעים, הרבה אנשים אינם אוהבים חתולי רחוב. הם חושבים שהם מלוכלכים וחצופים, וזה הרבה פעמים גם נכון. אבל שושנה שונה. היא באמת חתולה מיוחדת. למשל, היא מנומסת מאוד, אף פעם אינה מייללת באמצע הלילה ומפריעה לשכנים לישון. היא גם מאוד נקייה ואינה מטרידה. בקיצור, שושנה חתולה נחמדה מאוד, וכל הילדים בשכונה אוהבים אותה!
בהתחלה, כולם קראו לה: "החתולה השונה", אך כשאחי התינוק, אלקנה, ניסה לומר זאת, הוא רק קשקש: "החתולה השששונה, השוששנה, השושנה, החתולה שושנה…", ומאז כולם קוראים לה: "החתולה שושנה", או "שושנה החתולה".
לשושנה שלושה אחים, ואף שכולם נולדו יחד, כמו תאומים, הם נראים שונים מאוד זה מזה – גם ביופי וגם באופי… הם אפילו נראים שונים בגיל, אף שנולדו רק דקה אחד אחרי השני.
לאח הגדול של שושנה אנו קוראים מלכישוע. למה? – ככה! בלי שום סיבה, כי כך אנחנו אוהבים לקרוא לחתולים שחורים גדולים. אחותה הלבנה, תמר, קטנה ממלכישוע, אבל גדולה משושנה. ולאחיה הקטן והפצפון, זה שכל הלילה נוחר, אנו קוראים פוצ'קיק, כי הוא כזה פצפון וקטנצ'יק…
בכל בוקר, בדיוק בשעה שאנחנו הולכים לגן ולבית הספר, אנו רואים את שושנה מתמתחת בצד המדרכה, מביטה על הרחוב ומנסה לנחש לאיזו הרפתקה תתגלגל היום. ובאמת, בכל יום, החתולה הנחמדה נתקלת בהרפתקאות חדשות, ואת קורותיה נספר לכם כאן, בספר הזה.
אתם מוזמנים להיכנס לעולמה של החתולה הלבנה עם הכתמים השחורים. ביקשנו ממנה רשות לפרסם את הסיפורים שלה לכל הילדים, והיא כמובן הסכימה, כי היא שושנה החתולה – החתולה השונה…