שושנה החתולה | י – חבר לעת צרה

הכלב סיסרא הוא באמת כלב נורא ואיום.
הוא גדול, שחור ומפחיד. יש לו שיניים גדולות וחדות. וכשסיסרא נובח – כל הרחוב רועד! אבל הבעיה הגדולה ביותר בסיסרא היא שהוא שונא חתולים, ממש שונא! כמעט כל הכלבים אוהבים לרדוף אחרי חתולים, אבל סיסרא שונה, הוא ממש שונא אותם, הכלב הזה לא מסוגל לראות חתול בלי לרדוף אחריו!
פעם אחת ראה סיסרא את החתול לילוּ השמן עובר ברחוב ומיהר לקפוץ כדי לתפוס אותו. גברת יעל אביעזר, שטיילה עם סיסרא ברחוב, משכה את סיסרא ברצועה שהיה קשור בה, אך הכלב משך כל כך חזק עד שהרצועה נקרעה!
אחרי המקרה הזה, החליפה יעל את הרצועה ברצועה חזקה יותר, אבל החתולים עדיין מודאגים, הם פוחדים שסיסרא ימשוך וימשוך את הרצועה עד שהיא תשתחרר מהיד של יעל, ולכן הם מתחבאים בכל פעם שהיא וסיסרא עוברים בשכונה.
החתולים המציאו לעצמם \"יללת אזעקה\". החתול הראשון שרואה את סיסרא ברחוב ממהר להשמיע את יללת האזעקה – וכל חתול ששומע את היללה, קופץ למקום גבוה או נעלם מן העין ומצטרף ליללת האזעקה. וכך, בתוך כמה דקות, כל היישוב מלא ביללות של חתולים, ועל הקרקע לא נראה אפילו חתול אחד!
יום אחד, קרה דבר נורא, או יותר נכון – כמעט קרה דבר נורא…
באותו יום שיחקו תמר ושושנה מחבואים ברחוב הזית. רחוב הזית הוא המקום הטוב ביותר למחבואים. בסוף אותו רחוב ניצב פח אשפה ע־נ־ק, ותמיד מושלכים לידו מכל עבר מכשירים ישנים שאפשר להתחבא ביניהם.
הגיעה תורה של תמר לחפש. שושנה התחבאה בין טלוויזיה שבורה שחורה למיקרו־גל לבן מקולקל שהיו מושלכים ליד פח האשפה.
מעל שושנה חלפה להקת ציפורים נודדות. החתולה הייתה מרוכזת בהם כל כך עד שלא שמה לב ליללת האזעקה. מישהו השאיר את השער של משפחת אביעזר פתוחה, וסיסרא ניצל את ההזדמנות לחמוק החוצה. כל חתולי היישוב כבר מיהרו וטיפסו כמה שיותר גבוה והביטו מלמעלה לעבר הכלב השחור המסתובב ברחוב, כולם… חוץ משושנה!
לרוע המזל, התקדם סיסרא בדיוק לכיוון של שושנה המסכנה. הכלב הגדול הלך בשקט על ארבע כפותיו השחורות, מרחרח באפו לכאן ולשם, והינה הוא גילה אותה!
תמר, שעמדה על הפח בפרווה סמורה, ראתה את הכלב המפחיד מתכונן לזנק לעבר אחותה, שלא שמה לב כלל לסכנה המתקרבת. האחות האמיצה השליכה בקבוק זכוכית מראש הפח לעבר הכלב הגדול.
הבקבוק החטיא את סיסרא, אבל השמיע רעש נורא כשהתנפץ על הרצפה. שושנה נבהלה מהרעש, הביטה לצדדים וראתה את הכלב האימתני מסנק לעברה!
בלי לחשוב יותר מדי, זינקה שושנה ממקומה והחלה לברוח – וסיסרא בעקבותיה!
שושנה רצה לאורך הרחוב, ומכל עבר קראו אליה חתולים: \"שושנה! מה איתך! טפסי על עמוד! עלי על פח! לאן את רצה?! הוא יתפוס אותך!\". אבל שושנה הייתה מבוהלת כל כך שלא הצליחה לחשוב כמו שצריך. החתולה רק רצה ורצה, והכלב הולך ומשיג אותה.
לבסוף נעצרה שושנה בין שלוש קירות ולא ידעה לאן תפנה!
סיסרא המרוצה התקרב אליה אט אט, עכשיו היא לא תתחמק ממנו! איזו הצלחה! זו לא סתם חתולה! זו החתולה שושנה – זו שכולם אוהבים! עכשיו הוא ילמד את החתולים האלה מי הוא סיסרא!
שושנה סימרה את שערה, שלפה את ציפורניה והעמידה את זנבה – אבל הכלב הגדול לא נבהל כלל.
לפתע נשמעה נביחה כבדה מאחורי סיסרא. סיסרא עצר בבת אחת, השפיל את זנבו, הסתובב לאחור – ונמלט משם כל עוד רוחו בו!
אבל שושנה עדיין לא נרגעה – אם יש כלב שסיסרא פוחד ממנו – הרי שהיא צריכה לפחד עוד יותר!
אבל, הפלא ופלא! מי היה הכלב שהפחיד כל כך את סיסרא הנורא? לא תאמינו! היה זה… הכלב חירם! חברם של החתולים! בלי שתשים לב, נכנסה שושנה אל אחוזת הכלבים ועמדה לא הרחק מהמלונה של חירם!
כשראתה את הכלב הזקן מחייך אליה, מיהרה ורצה לעברו, משתפשפת בפרוותו. \"הצלת אותי חירם! תודה לך!\"
הכלב הקשיש רק חייך אליה וניסה להרגיע אותה, עד שהגיעו תמר ושאר החתולים וכולם הודו לחבר הטוב שלהם על שהציל את החתולה האהובה עליהם כל כך מסיסרא הנורא.
טוב שיש חבר לעת צרה!