שׂוֹשַׁנָּה הַחֲתוּלָה | ד – מָה קָרָה לְשׁוֹשַׁנָּה?

בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ פֻּצְ'קִיק אֶל תְּמַר אֲחוֹתוֹ הַגְּדוֹלָה, כּוֹעֵס וְרוֹטֵן, וְכֻלּוֹ רָטֹב – מֵהַזָּנָב וְעַד הָרֹאשׁ.
"מָה קָרָה לְךָ פֻּצְ'קִיק?" נִבְהֲלָה תָּמָר, "קַיִץ הַיּוֹם, אֵיךְ נִרְטַבְתָּ כָּל כָּךְ? אַתָּה עוֹד תִּהְיֶה חוֹלָה!"
"זוֹ הָיְתָה שׁוֹשַׁנָּה!" אָמַר פֻּצְ'קִיק בְּכַעַס, "הַכֹּל בְּאַשְׁמָתָהּ! שׁוֹשַׁנָּה אָמְרָה שֶׁהַבְּרֵכָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת רְפָאֵלוֹב רֵיקָה מִמַּיִם, וְשֶׁנִּתְגַּלֵּשׁ יַחַד בַּמַּגְלֵשָׁה שֶׁבַּבְּרֵכָה. טִפַּסְתִּי אַחֲרֶיהָ בְּמַדְרֵגוֹת הַבְּרָכָה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כִּי רָצִיתִי לְהִתְגַּלֵּשׁ בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל וּלְהַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ אֲנִי מִתְגַּלֵּשׁ מֵהַר גָּבוֹהַּ. אֲבָל הִיא עָבְדָה עָלַי! הַבְּרָכָה הָיְתָה מְלֵאָה מַיִם! נִרְטַבְתִּי כֻּלִּי, וּבְקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לָצֵאת מֵהַבְּרֵכָה!"
"אוֹי וַאֲבוֹי!" אָמְרָה תָּמָר, "וְשׁוֹשַׁנָּה? מָה קָרָה לָהּ? הִיא הִצְלִיחָה לָצֵאת מֵהַבְּרֵכָה?"
"לָצֵאת?!" שָׁאַג פֻּצְ'קִיק, "הִיא בִּכְלָל לֹא הָיְתָה שָׁם. הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת אוֹתָהּ קוֹפֶצֶת מִמַּדְרֵגוֹת הַבְּרֵכָה אֶל הַדֶּשֶׁא וּבוֹרַחַת מֵהֶחָצֵר, מַשְׁאִירָה אוֹתִי לְבַד בַּבְּרֵכָה הַמְּלֵאָה מַיִם!"
"אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁשּׁוֹשַׁנָּה עָשְׂתָה אֶת זֶה בְּכַוָּנָה? כְּדֵי שֶׁתֵּרָטֵב?" הֻפְתְּעָה תָּמָר.
"בָּ־ר־וּ־ר!!!" הִתְרַגֵּז פֻּצְ'קִיק, "מָה עוֹד יָכוֹל לִהְיוֹת? עֻבְדָּה שֶׁהִיא בָּרְחָה מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁנִּרְטַבְתִּי, וְלָהּ – לָהּ לֹא קָרָה דָּבָר! אֵיזֶה עוֹד הֶסְבֵּר יָכוֹל לִהְיוֹת לְכָךְ?!"
"אֵינִי יוֹדַעַת…" אָמְרָה תָּמָר, "אֲבָל לֹא מַתְאִים לְשׁוֹשַׁנָּה לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה. אוּלַי כְּדַאי שֶׁתִּשְׁאַל אוֹתָהּ?"
"מָה פִּתְאוֹם?! אֵינִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ כְּלוּם! אֲנִי בְּרֹגֶז! וְאִם תִּרְאִי אוֹתָהּ, תַּגִּידִי לָהּ שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָהּ – לְפָחוֹת שָׁבוּעַ!"
עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וְהִנֵּה רָצָה לְעֶבְרָם שׁוֹשַׁנָּה בִּמְהִירוּת מַבְהִילָה, נִתְקְלָה בָּהֶם בְּכוֹחַ, הֵעִיפָה אוֹתָם לַצְּדָדִים, וְהִמְשִׁיכָה הָלְאָה – אֲפִלּוּ בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר!
"אַתְּ רוֹאָה!!!" יִלֵּל פֻּצְ'קִיק, "תִּרְאִי אֵיךְ הִיא מִתְנַהֶגֶת! הִיא בְּכַוָּנָה פָּגְעָה בָּנוּ!"
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁאָכַל פֻּצְ'קִיק אֲרוּחַת עֶרֶב, הִגִּיעַ שֹׁנִי לְבַקֵּר אוֹתוֹ. שֹׁנִי הָיָה מְעֻצְבָּן מְאוֹד. "אַל תִּשְׁאַל מָה קָרָה לִי הַיּוֹם…" אָמַר לפֻּצְ'קִיק.
"מָה כְּבָר קָרָה לְךָ?" אָמַר פֻּצְ'קִיק, "אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ גָּרוּעַ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁקָּרָה לִי!"
שֹׁנִי סִפֵּר לפֻּצְ'קִיק סִפּוּר מְשֻׁנֶּה. בַּצָּהֳרַיִם יָשַׁב הַגּוּר הַקָּטָן בְּתוֹךְ פַּח אַשְׁפָּה גָּדוֹל וְכִרְסֵם בַּהֲנָאָה שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל דָּג מִשַּׁבָּת. פִּתְאוֹם, הַפַּח הִתְנַעֲנֵעַ, וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהָבִין מָה קוֹרֶה, נִסְגַּר עָלָיו הַמִּכְסֶה, וְהוּא נִדְחָף עָמֹק לְתוֹךְ הַפַּח הַמְּלֻכְלָךְ. שֹׁנִי נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בַּחֹשֶׁךְ עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ פָּתַח אֶת הַמִּכְסֶה בָּעֶרֶב, וְשֹׁנִי מִהֵר לִבְרֹחַ מִשָּׁם. שֹׁנִי נִשְׁבַּע שֶׁהוּא רָאָה אֶת שׁוֹשַׁנָּה מְזַנֶּקֶת מֵעַל הַמִּכְסֶה שֶׁל הַפַּח לִפְנֵי שֶׁהוּא נִטְרַק עָלָיו!
"אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה שֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עַל שׁוֹשַׁנָּה!" אָמַר שֹׁנִי בַּזַּעַם, "כָּל כָּךְ נִבְהַלְתִּי! חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵיזֶה שׁוֹטֵר בָּא לִתְפֹּס אוֹתִי, אוֹ שֶׁהַמַּשָּׂאִית־זֶבֶל הַגִּיעָהּ מֻקְדָּם הַשָּׁבוּעַ. יָצָאתִי מֵהַפַּח מַסְרִיחַ כְּמוֹ אֲבַטִּיחַ! וְהַכֹּל, הַ־כֹּ־ל בִּגְלַל – שׁוֹשַׁנָּה!"
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים, חֲבֵרִים, שֶׁרַק שֹׁנִי ופֻּצְ'קִיק כַּעֲסוֹ הַיּוֹם עַל שׁוֹשַׁנָּה, אַתֶּם טוֹעִים לְגַמְרֵי. חֲתוּלִים רַבִּים נִפְגְּעוּ מִמֶּנָּה הַיּוֹם. כָּל אֶחָד סִפֵּר שֶׁשּׁוֹשַׁנָּה רָצָה לְיָדוֹ בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל, מַפִּילָה וְחוֹבֶטֶת, פּוֹגַעַת וּמִסְתַּלֶּקֶת, בְּלִי לְהוֹצִיא מִלָּה!
מָה קָרָה לַחֲתוּלָה הַזֹּאת? – שָׁאֲלוּ הַחֲתוּלִים כֻּלָּם – הִיא תָּמִיד מִתְנַהֶגֶת יָפֶה וְעוֹזֶרֶת לְכֻלָּם, וּפִתְאוֹם – בּוּם! נֶהֶפְכָה לְרוּחַ סְעָרָה שֶׁפּוֹגַעַת בְּכֻלָּם!
לְמָחֳרָת הַיּוֹם הֶחְלִיטוּ הַחֲתוּלִים לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר לְיַד שׁוֹשַׁנָּה. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהֵם לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְאַמֵּץ – הִיא פָּשׁוּט נֶעֶלְמָה! אַף חָתוּל לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּשׁוּם מָקוֹם!
בַּהַתְחָלָה שָׂמְחוּ הַחֲתוּלִים, כִּי כֻּלָּם הָיוּ מְרֻגָּזִים עָלֶיהָ, אֲבָל אָז נוֹדַע לָהֶם דָּבָר שֶׁגָּרַם לָהֶם לִכְעֹס עָלֶיהָ עוֹד יוֹתֵר!
חֲתוּלֵי הַיִּשּׁוּב שֶׁלָּנוּ הֵם חֲתוּלִים חֲכָמִים. הֵם יוֹדְעִים שֶׁלֹּא תָּמִיד יֵשׁ מַסְפִּיק אֹכֶל לְכֻלָּם, וְלָכֵן הֵם שׁוֹמְרִים אֹכֶל בְּמָקוֹם סוֹדִי, שֶׁרַק מַעֲטִים יוֹדְעִים אֶת מְקוֹמוֹ. בְּכָל פַּעַם שֶׁלְּאַחַד הַחֲתוּלִים נִשְׁאַר אֹכֶל יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהוּא צָרִיךְ, הוּא מֵבִיא אוֹתוֹ לְמַלְכִּישׁוּעַ.
מַלְכִּישׁוּעַ מַחְבִּיא אֶת הַשְּׁאֵרִיּוֹת בַּמָּקוֹם הַסּוֹדִי, וּבָעֵרֶב מְחַלֵּק אוֹתוֹ לַחֲתוּלִים שֶׁלֹּא מָצְאוּ מָה לֶאֱכֹל.
בְּאוֹתוֹ יוֹם, הִגִּיעַ מַלְכִּישׁוּעַ אֶל חֲבֵרָיו הַחֲתוּלִים וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁכָּל הָאֹכֶל בַּמַּחְבּוֹא – נֶעֱלַם! כָּל הַחֲתוּלִים יָדְעוּ, כַּמּוּבָן, שֶׁחוּץ מִמַּלְכִּישׁוּעַ, הָיָה רַק עוֹד חָתוּל אֶחָד בַּיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ שֶׁיָּדַע אֶת מְקוֹם הַמִּסְתּוֹר שֶׁל הָאֹכֶל. אַתֶּם בְּוַדַּאי מְנַחֲשִׁים מִי הֶחָתוּל הַזֶּה… נָכוֹן – שׁוֹשַׁנָּה!
הַחֲתוּלִים הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁשּׁוֹשַׁנָּה גָּנְבָה אֶת כָּל הָאֹכֶל בַּמַּחְבּוֹא וּבָרְחָה לַשָּׂדוֹת לִזְלֹל הַכֹּל לְבַדָּהּ! עַכְשָׁו הֵבִינוּ כֻּלָּם לְאָן נֶעֶלְמָה הַחֲתוּלָה כָּל הַיּוֹם…
וּבְכָל זֹאת, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁשּׁוֹשַׁנָּה הִשְׁתַּנְּתָה כָּל כָּךְ בְּבַת אַחַת?