סמיילי

"מי את?" הילד שאל.
"אני מישהי." ענתה.
"ומה את עושה כאן?" הוא הביט בה.
"כלום, אני נמצאת בכל מקום, אתה לא רואה?" הוא הסתכל עליה.
היא חייכה.
"את חיוך?" שאל, עדיין לא מבין.
"כן, אני סמיילי, אני מופיעה רק בפניי מי שצריך אותי."
"ואני צריך אותך?" הוא המשיך לשאול.
"מקודם כן. הלב שלך היה עצוב ובודד," התחילה לומר. "אך נראה שעכשיו אתה מרגיש יותר טוב, אז אני יכולה ללכת." סמיילי הביטה בו עוד פעם אחת, חייכה, ונעלמה.