סיפורו של כדור קש

טיילנו במרוקו היפה, רכבנו על גמלים באותו היום. כאשר ירדנו מהם ניגשה ילדה קטנה אל אבא, היא חייכה והביאה בידה כדור קטן מקש, היא מסרה אותו אל אבא בעדינות וסימנה לו קלות למסור אלינו, קיבלתי את הכדור ומסרתי לגיל, הוא מסר לשי והיא מסרה לילדה הקטנה, וכך המשיכו הסיבובים זמן ממושך. הילדה הקטנה הצביעה על עצמה \\\"נו\\\" היא אמרה, עשינו כמוה. לאחר מכן היא הזמינה אותנו לבקתתה הקטנטנה. נכנסנו בשקט, התפעלנו מאד מהיופי של הבית הקטן. אמה של נו חייכה אלינו. היא הסתכלה על אמי ושאלה באנגלית עילגת למקצת אם אנחנו רעבים ורוצים לאכול. ענינו שלא, ידענו שאין להם הרבה. הגיע הערב. נו הצנומה נשכבה במיטת הקש וחייכה בעוד אומרת \\\"ביו ביו\\\". הלכנו לשוק הקרוב, קנינו המון תאנים מתוקות, אני קניתי לה מתנה קטנה משל עצמי, קניתי לה כדור. הגענו לביתה החמים בידינו את שקיות התאנה ואני מאמצת לליבי את הכדור. אמה הכניסה אותנו. נו קמה מהמיטה וחייכה חיוך רחב. הבאתי לה את הכדור, והיא נתנה לי חיבוק. היא היתה מאושרת, בעצם מעולם לא ראיתי כל כך הרבה אושר.