הצב אפרים – סיפור ראשון
לִפְנֵי שָנִים, אוּלַי שְנָתָיִים
הָיָה צָב קָטָן שֶקָרְאוּ לוֹ אֶפְרַיִם
כָּל מִי שֶרָאָה אוֹתוֹ
אָמָר תֵּכֶף וּמִיָד:
"אֶפְרַיִם זֶה צָב מְיֻחָד"
הָיָה לוֹ מֶרֶץ כָּזֶה
עִם הַרְבֵּה בִּטָּחוֹן
הוּא כְּבָר עָבָר שָלש פְּעֲמִים –
לְבַד, אֶת גֶשֶר הַיַרְקוֹן
כְּשֶכָּל הַצַבִּים הַאֲחֵרִים הָיוּ יְשֵנִים בַּבַּיִת
אֶפְרַיִם הָיָה עוֹשֶׂה תַּרְגִּילֵי הִתְעַמְּלוּת
וּכְּשֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּקוֹשִי זָזִים
אֶפְרַיִם הָיָה עוֹשֶׂה הַכּל בְּקַלּוּת
כָּל בּקֶר הוּא הָיָה אכֶל
עָלֶה חַסָּה שָׁלֵם , עֲגְבַנְיָה וּמְלָפְפוֹן טָרִי
אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה ?
כִּי אִמָּא שֶלוֹ אָמְרָה לוֹ פָּעַם
שֶיְרָקוֹת זֶה דָבָר בָּרִיא
כָּל כַּמָּה זְמָן אֶפְרַיִם הָיָה בָּא עִם רַעְיוֹן חָדָש
אֲבָל הַפָּעַם הוּא הָיָה
בְּאֱמֶת , אֲבָל בְּאֱמֶת נִרְגָּשׁ
אַל תִּשְאָלוּ ! הוּא אָמָר לְכֻּלָּם
יֵש לִי רֲעְיוֹן אֵיךְ לִהְיוֹת צָב מְפֻרְסָם
מָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶהוּ
שֶאַף אֶחָד מִכֶּם לא חָלָּם
מָחָר אֲנִי הוֹלֵךְ לְגַלּוֹת אֶת הַעוֹלָם.
וָואוּ , אָמְרוּ כָּל הָצָבִּים
זֶה בֶּטַּח יִקַּח לְךָ הָמוֹן , הָמוֹן זְמָן
אֲבָל מַה שֶבַּטוּחַ שֶרַק אֶפְרַיִם
יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי יְאֻמַן
אֶפְרַיִם יָדַע שֶהוּא צָרִיךְ לְהִתְּכּוֹנֵן
הוּא לָקַח הַרְבֵּה אכֵל וּמַיִּם
וְדֶרֶךְ-אַגַּב
אֶפְרַיִם לָקַח מַמָּשׁ אֶת כָּל הַבַּיִּת עַל הַגָב
הוּא יָצַא לַדֶרֶךְ מֻקְדַּם בַּבּקֶר
חָצָה אֶת הַכְּבִישׁ בְמַעֲבַר חֲצִיָה
עָבָר אֶת הַגָּן הַצִבּוּרִי וְהִמְשִׁיךְ שְׂמאלָה
עַד לְשֶלֶט עָגול שֶל " אֵין חֲנִיָה "
וְאַחַר כָּךְ הוּא עָצָר לַנוּחַ
וּלְפֶתַע מִשֶּהוּ הֵרִים אוֹתוֹ בַּאֲוִיר
תִּרְאוּ , מָצָאתִּי צָב , הַמִשֶּהוּ אָמָר
וְאֶפְרַיִם מַמָּשׁ הֶחֱוִיר.
כְּשֶהוֹצִיא אֶת הַראשׁ מִתּוֹךְ הַבַּיִּת
הוּא לא הֶאֱמִין לְמָרְאֶה עֵינָיו
הָיְתָה שָׁם עֲרֵמָה עֲנָקִית שֶל חַסָּה
שֶהָיְתָה מֻנָּחָת לְפָנָיו
בְּהַתְחָלָה זה הָיָה נֶחְמָד
אֲבָל אַחַר כָּךְ נִהְיָה לוֹ עָצוּב
הוּא גִּלָּה כְּבָר חֲצִי עוֹלָם
אֲבָל רָצָה מְאד לַשוּב
הוּא כְּבָר לא כָּל כָּךְ רָצָה לְאֱכל
הוּא יָשָב בַּבַּיִת כָּל הַיוֹם
וְלִפְעָמִים בָּכָה
הוּא רָצָה לַחֲזוֹר הַבַּיְתָה לְאִמָּא שֶלוֹ
אֲפִלּוּ שֶהַקֻפְסָא שֶהָיָה בָּהּ
הָיְתָה מְאד נוֹחָה
כְּשֶהַיֶלֶד חָזָר בַּצָהָרַיִם מִבֵּית -הַסֵפֶר
הוּא כַּנִרְאֶה רָאָה שֶאֶפְרַיִם מְאד אֻמְלָל
וּמִכֵּיוָן שֶהָיָה לוֹ לֵב טוֹב
הוּא הֵנִיחַ אֶת אֶפְרַיִם בַּגִּינָה לְיַד הַסַפְסָל
אֶפְרַיִם הוֹדָה לוֹ וְנִכְנָס בֵּין הַשִׂיחִים
וְהַיֶלֶּד נוֹפֵף לוֹ בְּיַדוֹ אַחֲרָיו
עַד הַעֶרֶב הוּא הֵגִיעַ הַבַּיְתָה
אֶל אִמָּא שֶלוֹ שֶהוּא כָּל כָּךְ אָהָב
נוּ ? אֵיךְ הָיָה ? שָאֲלוּ כֻּלָּם
וְאֶפְרַיִם סִפֵּר לָהֶם הַכּל מִן
הַרֶגַע שֶעָזָב
וְהַדָּבָר הַיָחִיד , אֲנִי חוֹשֵב שֶהֵם הִסְכִּימוּ עָלָיו הָיָה
שֶקָשֶה לִהְיוֹת צָב
וּמַה אָתֶּם חוֹשְבִים ?
שֶאֶפְרַיִם הִפְסִיק לְסָיֵר בַּעוֹלָם ?
מַה פִּתְאוֹם ! אֶפְרַיִם הוּא צָב מְיֻחָד
הוּא לא כְּמוֹ כֻּלָּם
תגובות (2)
זה מאוד יפה אבל החריזה לא קבועה. בהצלחה בהמשך וברוך הבא לאתר סיפורים!
ברוך הבא לאתר, מקווה שתהנה מכל רגע (:
אני מסכימה עם אור בחלק של החריזה.
הסיפור נחמד מאוד, והרעיון מעולה, המשך כך ^^