אהבת אם

אהבת אם- / כתבה תמי מספרת סיפורים

היה הייתה ציפור יפהפייה, ולה קן יפה בתוך עץ תמיר, על ענפיו ציפורים בעלי כנף שבנו את ביתם. ולכל ציפור קן וביצים, וכולם מחכים בקוצר רוח לגוזלים הרכים. ולציפור 4 ביצים – המתינה הציפור לגוזלים הרכים ושרה צוויץ צוויץ – והתחילה קצת להשוויץ – לי יהיו 4 גוזלים – ולכם רק 2 גוזלים ולי הכי הרבה – וכל גוזל שלי יהיה הכי יפה. והיא שרה ומתגאה לה ופתאום נפלה ביצה ועוד ביצה ועוד ביצה ונשארה רק אחת. השגיחה עליה ולא פצתה את פיה – ביצה אחת נפלה והופ – קפצה עליה חלתולה – בשם לילה – לקלקה עם השפתיים אחת ושתיים. וברחה לה. הביצה השנייה נפלה לתוך סיר הבישול של סבתא יוכבד – ביצה אני כל כך אוהבת. והביצה השלישית הגיעה לקן של השכנה, ציפור קטנה שלא היה לה אף אחד – היא מצאה את הביצה ואימצה אותה. של מי הביצה שאלה? ואף אחד לא שמע. טוב אמרה אקח אותה אליי. חיבקה אותה, עטפה אותה בזרדים, וחיכתה לגוזל בקוצר רוח. פתאום! באמצע היום, נסדקה הביצה ומתוכה יצא גוזל יפהפה. האכילה אותו הציפור, ואהבה אותו כאילו הוא הגוזל שלה. גדל הגוזל והלך אחרי הציפור. מעליהם על אחד הענפים ציפור – ולה גוזל אחד – סיפרה הציפור לגוזל על 3 הביצים שהיו צריכים לבקוע – והם נפלו מהקן – כל כך הייתי גאה בכם, ומרוב שהתגאיתי בכם נפלו לי 3 ביצים מהקן. דמעה ועוד דמעה נפלה על ראשה של הציפור שהייתה מתחתיה אותה ציפור שמצאה את הביצה. חזרה הציפור על סיפורה הכואב, דמעות החלו לרדת כמו גשם, שמעה הציפור שהייתה למטה והבינה שהביצה היא של הציפור מלמעלה. ושתקה. והגוזל הלך אחרי הציפור שגידלה אותו והבחין שהנוצות שלו יפות וצבעוניות ושל אימו אפורות. אמא שאל? מדוע הנוצות שלי צבעוניות ושלך אפורות, והיא הקשיבה ולא השיבה. אמא מדוע הכנפיים שלי ארוכות ושלך קצרות. ושוב הקשיבה ולא השיבה. הסתכל למעלה וראה ציפור דומה לו ואמר הנה לה יש נוצות דומות לשלי. דמעה אחר דמעה ירדה מעיניה של הציפור מלמעלה – הביטה הציפור מלמטה על הגוזל חיבקה אותו ואמרה: אני גידלתי אותך – אהבתי אותך כאילו שאתה הגוזל שלי – הציפור למעלה היא האמא שלך. השיבה הציפור לאם את הגוזל והבינה שאין כמו אהבת אם.