פרצוף חמוץ

התחלתי עם כדור אחד. רציתי רק תחושת עייפות שתעזור לי להירדם יותר בקלות. כל לילה המחשבות שלי מטיילות בכל מקום אפשרי. הלילה זה יהיה שונה, אני אצליח לישון לשם שינוי. ואז, חשבתי לקחת עוד אחד. הרי כשאני לוקחת כדור כשכואב לי הוא לא באמת משפיע על העייפות שלי. לקחתי עוד אחד ליתר ביטחון. שניים זה בהחלט מספיק בשביל לישון. אולי אקח עוד כמה? הרי לאחרונה אני לא מאוד אוהבת את חיי. אולי זה צעד קצת פזיז מצדי אבל לקחתי עוד שניים. סך הכל חמישה. חשבתי לעצמי מה יעזור לי באמת חמישה? זה רק יגרום לי כאבים, ובעצם רק יקשה עליי לישון. שקלתי לקחת עוד כמה ולתת לעצמי קצת רוגע. אחרי הכל בכיתי יותר מדי ליטרים בתקופה האחרונה. איבדתי תקווה בהכל ובעצמי. נטלתי עוד 5, ומיד אחר כך בלי שום מחשבה עוד 10. בלי שום רגע ביניהם. אחד אחרי השני, התחושה המחליקה בגרון, הכוס המונחת על השיש בחוזקה לאחר הבליעה, הטעם המגעיל שיש בפה ובגרון. תחושה דומה לזו אחרי ששותים אלכוהול. פרצוף חמוץ ממאמץ. סך הכל 20 כדורים. לבינתיים. לקחתי איתי את קופסת הכדורים למיטה. שם ניסיתי לשכב לנוח וכבר ראשי מסתחרר, רוצה לגמור עם הכל בעצם, למה לא? לקחתי את כל הכדורים שהיה לקופסה להציע לי. שכבתי במיטה, סבל, כאב. עשרות כדורים מבשרים על הסוף.