סימני דרך
אני נכנסת.
יש הרגשה של קדושה,
משהו מוזר אך מוכר איכשהו.
הקדושה אופפת אותי.
פתאום לבי מלא יותר, שלם יותר.
אני שמחה יותר.
חולצתי יותר בוהקת,
חצאיתי יותר יפה.
אך משום מה,
נעליי נשארות מלוכלכות.
אני נכנסת.
יש הרגשה של קדושה,
משהו מוזר אך מוכר איכשהו.
הקדושה אופפת אותי.
פתאום לבי מלא יותר, שלם יותר.
אני שמחה יותר.
חולצתי יותר בוהקת,
חצאיתי יותר יפה.
אך משום מה,
נעליי נשארות מלוכלכות.
תגובות (5)
הקדושה קשורה לאמונה, במבט ראשון האמונה גורמת לך להרגיש טוב, לשמוח, לחייך.. עד כדי הקרנת אושר.
אך משהו עדיין גורם לך להרגיש ריקנות, חיסרון, וחוסר שלמות..
ממש ממש ממש ממש ממש לא הבנת את הכוונה שלי. אני התכוונתי שהקדושה והאמונה מאד מחזקות אותי אך הדרך שאני הולכת בה, הדרך שבה אני חוטאת לפעמים היא לא טובה ולכן אני צריכה לתקן אותה. ו-היי! צריך להסתכל על חצי (או אפילו יותר) הכוס המלאה שהיא ההרגשה הפנימית כמו שהזכרתי (שהיא בתכלס הכי חשובה) ועל פריטי הלבוש ולאו דווקא על הנעליים שאותן אפשר פשוט לנקות כדי להיות מושלם. שבוע טוב!
אני חושבת שהנעליים משולות ללב, שמרגיש את המעשים שלך ובוחן מה עשית נכון ומה לא, כי אחרי הכל תמיד קל יותר להתמיד בלבוש אבל קשה יותר במעשים, ואיך שמידי פעם אנחנו "משפלים" קצת.. (זה גם מה שאני תמיד אומרת לעצמי)
אבל בכל אופן אהבתי את הכתיבה שלך =)
קראתי את ההסבר שלך בתגובות, אהבתי ממש:)
תודה לכן חברות! אני מניחה שלכל אחד יש ראייה שונה על הנעליים וזה בסדר, אז ספיר, תרגישי חופשי לחשוב כך למרות שזו לא הייתה כוונתי (: