נפשי העדינה
אני חי בכלוב, הכלוב של גופי
אבל לא בחלומות
בלילות נשמתי מטיילת בעולם
עוזבת את גופי למחוזות רחוקים
מטיילת בין עתיד לעבר לפנטזיה
וחוזרת עם זכרונות מעולמות אחרים
האל נגע בי, ידו נחה עלי
לפעמים אני שומע את דבריו
לפעמים מתגנבים לראשי גם קולות אחרים
הם מדברים אתי, אומרים לי דברים
ואני מאזין
הקולות הם מלאכים ושדים ואנשים שכבר לא כאן
ולפעמים זה סתם אני, מדבר לעצמי דברים שלא ידעתי שאני יודע
אני יושב על הכורסא, הפסיכיאטר בודק אותי בזהירות
מפשפש בנפשי העדינה
תיקח את הכדור הזה והזה והזה והכל יהיה בסדר, הוא אומר לי
מסתבר שאדם שיד האל נחה עליו הוא לא אדם בריא
תגובות (11)
כן…נחמד.
צפוי משהו ולא בדיוק ריגש אותי, אני גם לא מסכימה עם המסר שהעברת אליי דרך השיר הזה, כי לפעמים כל ה"ברכה" הזו של יד האל וכל המטאפורה, כל כך מייסרים את אותו הבן אדם עד שהוא משתגע.
נחמד:)
תודה, אני מניח, עד כמה שזה מחמאה בכלל.
זה יותר מנחמד. יפהפה. מרגש. אהבתי מאוד
תודה! 3>
מעורר השראה.
תודה.
אפשר לומר שאני קצת מזדהה. או שאני חושבת על דברים מסויימים בצורה אחרת קצת עכשיו. או משהו כזה.
תודה, נראה לי.
ציטוט מספר שאני אוהבת: "אולי הרגשת ככה פעם. שאתה רוצה לישון אלף שנה. או פשוט לא להיות קיים. או פשוט לא להיות מודע לזה שאתה קיים. או משהו כזה." סתם זה עלה לי עכשיו
אני לא חושבת שאנשים שיד ה' נחה עליהם הם לא בריאים אלא שהם מבורכים (וכן, זה קשה להאמין לזה, אבל יש הרבה סיפורים שהם נכונים) אבל חשוב לדעת מי דובר אמת ומשתמש נכון ביכולת שלו ומי סתם מנצל אותה ומשמש כדובר שקר..
אבל בלי קשר לכל זה^ אני חושבת שבתור סיפור מה שכתבת מאוד יפה, במיוחד התיאורים בהתחלה
תודה, ובסיפור זה לא באמת יד ה', זה הזיות. הוא כאילו סכיזופרן.