למה יש שלג?

לפני הרבה שנים; הרבה לפני שבני האדם בכלל התקיימו על כוכב הלכת שלנו, היו ארבע עונות. (סיפור למה אחר כבר הסביר למה הן היו.) לכל עונה היה את האפיון שלה: האביב הביא את כל הצבעים: הירוק, האדום, הכחול, הצהוב, הסגול. הכל פרח, הבכיר ונהפך לססגוני.
הסתיו הביא את החום של כל העלים הקמלים והפרחים הנבולים.
הקיץ היה בעל צבעי הצהוב: השמש החזקה שהפיצה את האור שלה ברחבי העולם, ורק לחורף נשאר הצבע השקוף.
בחורף, כאשר השמיים בכו את דמעותיהם, אף אחד לא יצא החוצה, ואף אחד לא רצה את קרבתו. רק את האח, השמיכה החמימה והשוקו.
החורף היה אומלל.
הוא רצה לעצמו צבע משלו, וסיבה משלו שתגרום לכל האנשים לאהוב אותו, ולצאת מהבתים בשבילו.
הוא תהה לעצמו במשך זמן רב, עד אשר יום אחד הביט לעבר הירח, וראה את הלבן שלו. את הבוהק בשמיים. הוא היה באמצע החשיכה, אבל גרם לכל האנשים לצאת החוצה ולהביט בו באהבה.
וכך המציא החורף את השלג בשביל למשוך את האנשים לראות את היופי והרוך של הלבן, ולאהוב אותו, וחורף היה מרוצה.