הרוכב האחרון

ה ר ו כ ב – ה א ח ר ו ן

מאת Y.Y

קריאה מהנה….

לפני שנים רבות בממלכה רחוקה העונה לשם "עטרת".
חיו להם באושר מלך ומלכה לתפארת.
ולהם בת אחת, ושמה היה טליה,
והיא הייתה כל כך יפיפייה.

המלך והמלכה אותה אהבו יותר מכל
כי בעצם הייתה היא בשבילם הכל.

ולא רק בשבילם כי עם כל הממלכה
אהבו כל כך את טליה הנסיכה.

הייתה זו תקופה נפלאה ומלאה באושר לכולם!!!
אך לצערי גם באגדות לא
הכל תמיד מושלם…

היום שבו הכל השתנה……

יום אחד אל הממלכה
הגיע מכשף אכזר
העונה לשם דון גאר
ועימו צבא עצום חזק ומיומן.
שחי על חרבו ובכל עת להילחם הוא מוכן.

"ממלכת עטרת סוף כל סוף נפגשים"..
ובחיוכו הזדוני פנה לאנשיו החמושים:
"למלך אני אלך לבדי,
אתם חכו לי כאן
ותהיו מוכנים לכשאתן את הסימן"..

דון גאר האכזר צעד בתוך הממלכה
ללא כל פחד ובבטחה
והחל קורא בקול:
"מלך עטרת, ההיכן אתה נמצא,
בוא והראה את פרצופך..
כי רוצה אני עימך לדבר..
אז כדאי מאוד שתתייצב מולי ומהר".

אין אף אדם הנראה הולך ברחובות,
בבתיהם הסתגרו בתוך מספר של דקות.
כי ידעו הם מיהו דון גאר האכזר.
ועד כמה שליבו הוא קפוא ומנוכר.

מביטים מהחלון ומקווים
שמלכם יצליח לסלק את האויבים.

והנה נראה יורד מן הארמון.
המלך האהוד.. ולשומריו אשר רצו להצטרף עימו הוא אמר:
" לבדי הפגש עימו. חכו נא לי כאן.
ואל תדאגו כי זה לא מסוכן".

החל צועד לעברו של המכשף
ש צעק בקול מזלזל: "יותר מהר מלך, אני כבר עייף".

נעמד המלך אל מולו ואמר:
"מהו רצונך דון גאר האכזר?"

מהו רצוני… מהו רצוני?…
אתה אדם ישיר ואת זה אני אוהב..
אז הנה ואתן לך תשובה ישירה "מכל הלב"..
רצוני הוא שתכנע לי מיד אתה וכל הממלכה.
ואמלוך אני כאן במקומך..
אהה וכמובן, שתתן לי את הנסיכה, את ביתך.

נו מלך.. מה אתה אומר…?
ורק שתדע שסבלנות זו לא אחת מתכונותיי
אז כדאי שתגיב ומהר.."

"ואם אסרב מכשף אכזר..
תזמן את חיילך אשר עומדים שם על ההר.. ורק מחכים
חורבן והרס לנטוע, כי אין בהם שום טוב מלאים הם ברוע.."

דון גאר התרגז ולמלך השיב:
"זו הדרך היחידה את הסדר להשיב..
הסדר אשר אמור בכל מקום להיות.
אתה מכנה את זה רוע ואני מכנה זאת, הדרך לחיות…
ורק בכדי להראות לך שאני לא כזה נורא..
אני מוכן לעזוב ללא שום תמורה..

בתנאי אחד.. ישנה תחרות עתיקה, הנקראת הרוכב האחרון..
בה רק אחד מנצח מבין כל ההמון..
ואם אנצח בתחרות הקשה אהיה אני למלך עטרת ואזכה בביתך לאישה..

אך אם אפסיד, אקח את אנשי ומיד אעזוב.
האם הספקת מלך אחר דברי לעקוב…?"

המלך יודע שאין לו ברירה.
ואם לא יסכים אז יהיה זה נורא.
כי לגבור על לוחמים כה מיומנים אי אפשר..
ולכן כל שנותר זה להסכים
להצעה של דון גאר…

ורק לקוות… ורק לקוות

ואכן כך היה .
התפשטה השמועה במהירות
אדירה. מאות בחורים הגיעו מכל רחבי הממלכה.
כל אחד מהם רצה לנצח את המכשף ולזכות במלוכה.

רבות הן המחשבות בלב המלך
שידע שאם ינצח האכזר יהיה זה נורא והיום,
השמחה תעלם לה ולממלכה שלום.

אך ישנו כלל ישן וכך הוא אומר,
כשהרע מופיע אז גם הטוב מבקר.

בין המתמודדים הרבים
היה אדם נאה וצעיר
קצת שונה הוא היה
מכל בני העיר.שקט, וענו,
היו תכונותיו וכמו לוחם
אמיתי התכונן הוא לקרב.

"בהצלחה ידידיי" המלך איחל
"ושאת כולכם ילווה האל".

מי אתם חושבים שניצח
חברים?.. את התשובה לכך
תדעו בעוד מספר רגעים.

כעבור שעות רבות נשארו
הם שלושה. מי יזכה בממלכה
ובנסיכה לאישה.

הבחור הצעיר לעבר דון גאר דוהר במהירות האור,
בכדי להשליכו מהסוס ואת הסיפור סוף כל סוף לגמור.

"עצור", לו צעק דון גאר האכזר
"כי אני הוא המלך של המחר"
ומיד כישוף שפל שלח לעברו אך אין פגע זה בו..
ומי שנפגע מידי המטורף
הוא המתמודד השלישי -המתמודד הנוסף,
אשר איבד שליטה ואל התהום הדרדר כל כך חזק כל כך מהר………..

וממש ברגע האחרון הוא ניצל
על ידי הבחור הצעיר שאת המושכות לידיו כבל..

"בגללי ירדת מהסוס והפסדת, אני כה מתנצל".

"העיקר שאתה בסדר,תודה על כך לאל".

המכשף הרשע קפץ מן הסוס וזעק בקול מרעיד,
"אני המלך לעתיד".

המלך העצוב לא ידע מה
לומר, אך אל נא תדאגו
הסיפור לא כך נגמר.

לפתע קרא הבחור הצעיר ולמכשף אמר:
"אתה לא רק רשע אתה גם מפוזר.
זה נכון שירדתי מהסוס כדי שאוכל לידידי לעזור,
ובכך אני נפסלתי, אך האם אתה שיכור..
ואינך רואה שהוא עוד נשאר רכוב. בטח אתה עכשיו מרגיש נורא נורא עצוב.

הוא שניצח.. ואתה תסתלק
ואל תחזור לעולם. הרע תמיד מפסיד לטוב, זאת יודעים כולם".

דון גאר האומלל בבושת
פנים הוא ברח.
והמלך היקר כל כך שמח.
ואל המתמודד "שניצח" הוא ניגש
ולפני שהספיק לו להודות, הוא הקדים את המלך ואמר
"לא לי מגיעים התודות. "כי בזכות ידידי אנו חוגגים כאן כעת.
הוא זה שניצח את דון גאר באמת..

"חברי, תיגש אתה אל המלך, ושוב אני רוצה לומר לך תודה..
על שהצלת את חיי". וסיים בקידה.

המלך חיבק את המנצח האמיתי ואמר:
"תודה לך על שהצלת את
הממלכה ואת ביתי הנסיכה".

"אין צורך להודות לי,
כי זו היא חובתי.
ולה אקדיש את חיי
עד ליום מותי".

המלך קרא לנסיכה:
"יקירתי תכירי את..
סליחה מהו שמך"..

"שמי הוא טל, נעים מאוד
הנסיכה טליה.
והסיפורים הם נכונים,
את באמת יפיפייה".

"תודה רבה", בחיוך עדין
השיבה לטל.
והאהבה לבוא לא איחרה
הרי זה מקובל.
ולאחר מספר ימים הגיע
יום החתונה
והשמחה הייתה גדולה
ונמשכה לאורך כל השנה.

סוף טוב הכל טוב לטל וטליה.
המלך החדש והמלכה היפיפייה.

ואם אתם רוצים לדעת מה עלה בגורלו של דון גאר..
אז כל מה שאני יכול לכם לומר זה שהוא נותר לבדו
ללא אף אחד מאנשיו אשר זנחו אותו כשהפסיד הוא בקרב.. ..

סוף…