העלמה שמעזה לחלום

היא פתחה את הדלת והוא עמד שם. היא לא ידעה מה להוציא מהפה. היא רצה אליו במבואה הקצרה שבדירה שלה והוא תפס אותה כשהתיישבה עליו. היא ליטפה אותו באוזן ואז את השיער שלו והוא קירב את האף שלו אל השיער שחור שלה ושאף ממנו את הניחוח שלה.
היא הסתכלה עליו והמשיכה ללטף אותו, הוא הרגיש את הזרמים הרגועים שהגיעו ממנה, כאילו חלקה אותם עם התודעה שלו.
"היי.." לחש "התגעגעתי."
"גם אני"
את השעה הקרובה הם בילו במבואה הקצרה, היא אפילו לא סידרה במקרר את מוצרי החלב שקנתה בסופר. הם ישבו שם בשתיקה שעונים על הקיר כשהיא היא בידיו.
"לא חשבתי שתחזור מהודו"
"למה שאני לא אחזור?"
"כי פחדתי שאתה איבדת את עצמך לגמרי לא רציתי שתטוס לשם"
"הכל בסדר, הבאתי איתי הרבה חוויות טובות משם, אל תדאגי"
"לא שכחת אותי?"
"לא. לא היה יום שלא חשבתי עליך"
"אתה מקסים"
"הדבר שהכי התגעגעתי אליו בארץ זו את, הייתי נשאר שם עוד חודשיים בכיף"
"דאגתי לך"
"את צריכה לטוס לשם פעם, זה משהו אחר"
"לא, אני לא חושבת שאתחבר"
הוא הצמיד אותה אליו בחוזקה. אני חושבת שאני אוהבת אותו, שט לה בראש.
יתכן שגם הוא מרגיש את אותו הדבר?
היא בחנה את מבנה הגוף שלו שהשתנה בחצי שנה שלא היה פה, הוא איבד כמה קילוגרמים ורקמת השריר שלו בלטה יותר ממה שזכרה. הוא הוסיף עגיל באף ליד העגיל שכבר היה לו. הוא האריך את השיער שלו ככה שהיה אפשר לאסוף אותו בקוקו. יכול להיות שהוא היה שם עם מישהי, והם התאהבו?
"את יודעת? חשבתי עלייך הרבה שם. היו שתיים שהייתי בקטע איתן אבל זה שום דבר רציני. בחודש האחרון לא רציתי להכיר אף אחת, רציתי להיות איתך."
הוא היה כנה איתה. בתחילת הטיול היא לא הייתה בראש שלו, אחרי חודשיים היא התחילה להיות חסרה לו. הוא התחיל להרגיש את החיסרון בנוכחות שלה, הוא שם לב שכבר מזמן לא צחק עד שהרגיש את שרירי הבטן שלו מתאמצים. היא הייתה מרתקת אותו כל פעם מחדש עם הסיפורים שלה לגבי העתיד שראתה שהיא בונה לעצמה. "אז חשבתי על זה שתהיה לי דירה בתל אביב, שאיך שנכנסים אליה מגיעים לסלון שמשתלב עם המבטח. המטבח בצבע לבן, ויש שולחן גבוה ומעליו יורדות שלוש מנורות ארוכות בעיצוב מודרני, בצבע כתום חמים. בסלון יש ספה בצבע סגול בהיר עם כריות לבנות וכורסא לבנה סמוכה אליה. יש מרפסת מלאה בשלל צמחים שלא רואים איפה הם נגמרים ובאמצע יש שולחן גינה ושני כיסאות, שיהיה אפשר לשתות כוס קפה בבוקר בתוך כל המרפסת הירוקה הזאת.
הוא הרים את הראש שלה והסתכל עליה מלעמה למטה, כשהראש שלה נח על הברכיים שלו. הוא רכן לנשק אותה, נשיקה חודרת עם לשון, הם תמיד התנשקו ככה אחרי שלא התראו שבוע או יותר.
"אוחח אני כל כך התגעגעתי לשפתיים האלה" אמר כשלקחו הפסקה מהנשיקות.
היא הסתכלה עליו במבט מהופנט, ולא ידעה מה להגיד. היא פחדה פחד מוות שהגבר שראתה מולה לא רואה בה מישהי רצינית ושהיא רק משחק נוסף בשבילו.
היא עדיין לא הצליחה להשחיל שום מילה כשהסתכלה עליו מלמטה למעלה בזמן שליטף את כל כולה, הוא לא פספס שום נקודה.
"אני רוצה שתנגן לי בגיטרה, כמו אז, שחזרתי מהטיול בצפון ופגשת אותי בדירה רק עם תחתונים והגיטרה עליך עם הרצועה."
"מה?" הוא התחיל לצחוק. "אהבת את זה אה?"
היא הנהנה לא מורידה ממנו את המבט. הוא הרים אותה בעדינות מעצמו, והלך לחדר שלה להביא את הגיטרה האקוסטית. "רגע בא"
אחרי 3 דק' הוא יצא עם בוקסר כחול כשהגיטרה עליו עם הרצועה.
"איזה שיר את רוצה שאני אנגן?"
"היא כל כך יפה, של כוורת"
הוא לקח את הטלפון כדי למצוא את האקורדים ואז שם את רגלו השמאלית על הכיסא וניגן לה בעמידה את השיר.
היא לעולם לא הייתה נרגשת כל כך.