הסוס החום שלי.

היה הייתה פעם, ילדה בשם ג׳ני.
היה לה כל מה שהיא רצתה, חוץ מדבר אחד.
הדבר שלא הכי רצתה היה סוס, סוס חום שיהיה רק שלה.
ההורים שלה קנו לה סרטים של סוסים, בובות, מדבקות, אלבומי תמונות.. אבל היא עדיין לא הייתה מרוצה.
ערב אחד, כשהלכה לישון, היא חלמה על.. ניחשתם נכון, סוס. סוס חום יפהפה. עם כתם לבן באמצע הפנים.
היא ליטפה אותו בעדינות ולחשה. ״אני אקרא לך פרסה.״ היא אמרה. היא ליטפה אותו פעם אחרונה והתעוררה.
אתם יכולים ודאי לנחש כמה עצבנית הייתה כאשר קמה והסוס נעלם כלא היה מעולם. היא זרקה את כל מתנות הסוסים מהחלון שלה, והם התנפצו. ״ככה בחיים לא יהיה לך סוס,״ נזפו בה הוריה.
היא רצה לחדר שלה ובכתה בכי תמרורים. בסופו של דבר היא נרדמה, וחלמה שוב על הסוס החום בשם פרסה.
הפעם הם טיילו בחווה כל שהיא, והיא דיברה איתו. ממש דיברה איתו, כן– דברים של סוסים. על קש ועל עשב ועל כל מיני מאכלים אחרים.
״ג׳ני,״ הוא אמר בסופו של דבר. ״אני רק בדמיון שלך, אבל רק שתדעי לך שתוכלי לקבל אותי רק אם תתנהגי יפה.״
היא ירדה מגבו, ליטפה את אפו המוזר. אוזניו רטטו.
״אולי כשתהיי גדולה יעלם לך החשק, אבל אני רק אגיד לך משהו אחד: אז זכית בהורים נפלאים שקונים לך ככל העולה על רוחך, והם רק רוצים שתהיי מאושרת. התייחסי למתנותיהם בכבוד ואל תפרקי או תשברי אותם ברגע של זעם. בסדר?״
ג׳ני חייכה אליו. ״בסדר, פרסה. אבל אתה תחזור לבקר אותי בחלומות?״
פרסה הינהן. ״מתי שרק תרצי.״
היא התעוררה מהחלום, ירדה למטה ואספה את כל שברי המתנות שניפצה, כיבסה את הבובות שהתלכלכו בבוץ. את הסרטים חיפשה באינטרנט והורידה, ואת אלבומי התמונות היפים סידרה מחדש. או אז הלכה ונתנה חיבוק להוריה.
״זכיתי במתנה נפלאה,״ היא חזרה על דבריו של פרסה. ״יש לי הורים נפלאים שקונים לי ככל העולה על רוחי, והם רק רוצים לשמח אותי.״