געגע באיבוד

"היי איפה כולם?"
"היי איפה אתם?" הוא געגע בקול ברווזי צרוד.
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת, השמש רק התעוררה,
הרוח נשבה בין העלים, אשר ליטפו את הפלומה הרכה שלו.
איפה אמא שלי? חשב טומי…
והחל מנקה במקורו את גופו הברווזי.
שפירית קטנה עברה ממעל,
"היי", געגע לעברה טומי,
"אולי ראית את אמא שלי?"
השפירית הביטה בו בתדהמה, "מה אתה רוצה להגיד לי, שאבדת את אמא שלך?"
"אני לא יודע…" אמר טומי בעצבות,
"אתמול בערב אמא לקחה אותנו לקצה האגם לישון, בין השיחים ועכשיו בוקר התעוררתי, אני לא יודע לאן כולם נעלמו?"
"באמת מצב לא נעים…" אמרה השפירית
"אל תדאג אני אעזור לך למצוא את אמא."
"תודה.." אמר טומי וניגב דמעה שהתחילה להתגלגל על המקור.
איך היא נראת? שאלה השפירית
"היא חמודה" אמר טומי וחייך את החיוך שאמא אוהבת.
"אני בטוחה שאמא שלך חמודה טומי אבל תתאר לי אותה איך היא נראת?" אמרה השפירית שהחלה לסרק את רגליה השעירות
"מממ.. יש לה מקור, והנוצות שלה כאלה נעימות…" הניע טומי את ראשו כשהוא נזכר בצאורה הרך של אמא.
"בכפות הרגלים יש לה קרומי שחיה כי היא ברווזה את יודעת, אנחנו אוהבים לשחות במים, ותמיד תמיד אנחנו הולכים אחריה בטור, מסתדרים כמו חיילים."
"ועיניים שלה.."אמר טומי ושוב דמעות החלו למלא את עיניו, הוא הוא התבונן בשפירית כשיאוש מתגנב לליבו.
לפתע מרחוק שמע גע גע מוכר
הוא הזיז במקורו את העלים שהסתירו לו,
וממול ראה את אמא ומאחוריה שלושת אחיו שטים ברחבי האגם מחפשים אותו
"געגע אמאאאאא, געגע אמאאאאא " געגע טומי בקול הכי חזק שיכול והחל לשחות לעבר אימו,
השפירית הביטה בו מלמעל בחיוך וחשבה.
איזה מזל!
שמאיבוד אפשר לחזור!!!