סוכריות
אמא מתה כי סבתא גרה בבית קברות.
ואבא אומר: 'אבא בא אחרי' ולוקח את סבא על גלגלים בחזרה למיטה: האריה ואיש הפח.
'מחר נלך לבקר את סבתא' אימא אמרה לי ובכתה.
ולא ידעתי מה לעשות. זה לא נכון.
ליטפתי לה את היד והסמקתי וברחתי לחדר.
הרמתי את פו הדוב מהמדף והוצאתי את הסוכריות שגנבתי מסבתא. טעם תות תפוז ודבש.
מחר אני אחזיר לה אותם. אני מבטיח.
רק עוד אחת
תגובות (7)
זה מאוד אפל לטעמי, אני אוהבת את זה
מעולה. זה מתחיל בבום ואז קצת מוריד (זה סבבה, שלא תחשוב אחרת) ואז שוב בום, אבל בום אחר. הרי ההתחלה לא דיברה על הגיבור, היא דיברה על הסביבה ומשם איך היא השפיעה עליו (חולה על המשחק הזה!). נפלא
מושלם.
מדהים
מעולה!
זה מעניין. גם אני לא יודעת מה אני חושבת על זה
זה ממש טוב, אני חושבת שזה אמור להיות מנקודת מבט של ילד, נכון? אהבתי ממש את השורות האחרונות, התמימות הזו. ממש יכולתי לדמיין את הסיטואציה.