מיץ עגבניות #4

וואו איך עשית את זה? את ההזמנה? זה פשוט הסוף הכי מדהים שאפשר לבקש! ואם כבר הסוף הכי מדהים אז שני דברים אני רוצה לומר לך. דבר ראשון בשורה: "הרגשתי מבוגר יותר ובעל ניסיון גם לגבי העגבניות*" רשום שם "עבניות" תקן.
ודבר שני מאוד מאוד התרשמתי מהסיפור שלך! איצי ושלומי קצת מזכירים לי את ביבי וגנץ אין לי מושג למה… אולי בגלל שהם רוצים לשחק את הקפטן באותו המגרש? בכל אופן אני אשמח שתמשיך עם הסיפורים שלך כי נכון שכתוב סוף,
אבל איך אומרים:
"הסוף הוא תמיד התחלה חדשה"?

אאוץ', תיקנתי. תודה רבה.
דודי ושלומי, המנהיגים. לא חשבתי על זה, אבל את בהחלט צודקת. איצי הוא קצת בנט או לפיד לפי ההשוואה שלך.

הסיפור מיצה את עצמו, לא יהיה המשך.
סיפורים נוספים? אם וכאשר יבקשו הם עצמם להיכתב. לא הכרזתי על פרישה מהאתר. עדיין.

ברמה הטכנית, ההזמנה היא תיבת ציטוט עם הגדרת עיצוב טקסט נפרדת. במאמרי 'הדגשות' התחלתי לפרט כיצד מעצבים טקסט. למרות שיש לי מה לחדש, כנראה שאין דרישה להמשך מצד גולשי האתר.
מתודית, ההזמנה עונה על השאלה האחרונה שנשארה פתוחה מאז הפרק הראשון.

חן יקירתי, תודה רבה.

דודי ושלומי* נכון, טעיתי אבל לא כי סתם אילתרתי אלא כי התבלבלתי.
רמפל אין לי מושג מי אתה ואין לי מושג גם אם ככה קוראים לך או שלא קראתי נכון את השם, אבל אתה טוב במה שאתה עושה, תמשיך ככה.

טוב, אני צריכה ללמוד ממך איך לתמצת סיפור לארבעה פרקים. אצלי הסיפורים נמשכים ונמשכים…
בהמשך לתגובה שכתבת לי בפרק השני, שתשמח לקבל ממני הערות כדי להשתפר, אז חשוב לי לומר שאין לך במה להשתפר, פשוט כי אתה כותב יפה וקולח.
התכוונתי לכך שאני באופן אישי נמשכת יותר לסיפורים מז'אנר פנטסיה או מדע בדיוני. סיפורים שהם מאוד ריאליסטיים ומחוברים למציאות פחות עושים לי את זה. אז עצם העובדה שהצלחת לעניין אותי מספיק כדי לקרוא את כל הפרקים בסיפור מראה כמה אתה כותב יפה.
חשבת להוציא ספר? כלומר – ממש לעבוד בתור סופר?

חן- תודה רבה על המחמאות.
'רופלשטילצכען' הוא כינוי שבחרתי לעצמי. זהו תעתוק של המקור הגרמני ל'עוץ לי גוץ לי' (תרגומו הנפלא של שלונסקי). רמפל, רומפל, עוץ לי וכיוצ"ב – כולם קבילים.

מתילדה- (או מטילדה, מה נכון בעינייך?)
תודה רבה רבה על התגובה המשמחת. עשית לי את השבוע.
טעות מהותית בתגובתך: אפילו לכותבת התנ"ך, ג'. ק. רולינג יש מה לשפר, אז מי אני.

ההבדל, לדעתי, בין מתודת הסיפור שלך לזו שלי – הוא שאני ניסיתי לכתוב סיפור. לא קצר במיוחד, אבל אחד, עם מסר אחד ברור.
מסתבר שיצא ארוך מדיי, ולכן פירקתי אותו. חלק מהליך מהפירוק כלל שימוש בקליף-הנגר בסוף כל פרק.
את סיפורך כתבת מלכתחילה כסדרה עם פרקים.

חשבתי על הרעיון, והגעתי למסקנה שזה ממש לא בשבילי.
בקיצור מתילדה- תודה רבה רבה.

מתילדה או מטילדה – מכיוון שהשם לא עברי, אפשר גם וגם, לי זה לא משנה.
אני אוהבת את הפרפקציוניזם שלך, את הרצון להשתפר כל הזמן. באמת שאין לי מה להעיר על הסיפור הנוכחי. אבל – חשבת פעם לאתגר את עצמך ולכתוב סיפור מז'אנר שלא התנסית בו? פנטזיה, מדע בדיוני, או אולי רחמנא ליצלן סיפורי אהבה? (כתבת לי בתגובה שאתה מעדיף שלא לקרוא סיפורים כאלה).