כך מסתיים העולם
היה זה לילה קרירי מאוד והיא רצתה רק מנוחה
"האם לחיות זו אשליה או שמא מנוחה קרירה"
היא חרזה כמו קרפדה
"הלו אני שם אתה שומע אלי, האם אתה הוא אדוני ואני מי לך אם לא שרויה בערפילים"
היא דיברה לעצמה כמו פסיכית אומללה
"אתה מבין, זוהי המשמעות של החיים! תפילה רכה לאוהבים. אין דבר מעבר לשנת הנצחים"
מלמלה לעצמה, הטיפשונת הקטנה
"כעת אני הולכת לי, לאכול סלט תאים ומזין"
ואחרי סלט משביע וטעים, הגיע זמנה של הסתומה לישון לעולמי עולמים
"לילה טוב, אלי. מחכה לא לראותך בצד השני. היה שלום עולם אכזר, בתקווה שלא אזכה לראותך שוב מחר!"
אך האישה, הו כמה טיפשה! לא הצליחה במזימתה. החיים גדולים מכל, וימשיכו למשוך אותך, עוד ועוד, עד שתיפול. למחרת התעוררה, והבינה, העולם שמעבר הוא אותו עולם שעזבה. אין עולם מעבר, רק זה. שום חשכה. לנצח פה, תישאר האישה. סוף אינו קיים, רק התחלה חדשה. שרשרת אירועים נצחית, של אומללות ואכזבה.
תגובות (9)
הסתומה הקטנה (?)
בכל מקרה לא ממש הבנתי מה ניסית להעביר…
אני כנה עכשיו 0-0
הסיפור הזה הוא החיים כאלגוריה.
מזה אלגוריה?
סליחה. אני פשוט לא מבינה ^^'
אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכנה המפורש והגלוי של היצירה עצמה. אלגוריה נועדה להעביר מסר או מוסר השכל באמצעות סיפור, לרוב תוך שימוש באנלוגיה לחיינו.
אלגוריה היא לרוב יצירה ספרותית, המועברת גם באמצעות אמנות חזותית כגון ציור, פיסול, צילום, קולנוע, תיאטרון או כל סוג אחר של יצירה אמנותית.
——-
אל תגיד לי…
זה מווקיפדיה.
רגילה.
——–
ואם לזה התכוונת, זה ממש יפה(:
ובהרחבה, היצירה נועדה להעביר את חוסר האונים והריקנות שבחיי היום יום, ובאותה נשימה הפחד מהמוות והעולם הבא. הקונפליקט שבין לחיות חיים של סבל לבין הגאולה שבחשכה הנצחית של המוות. בסופו של דבר האישה ההתאבדותית (שמצייגת את הטיפשות של המין האנושי. רציתי אגב בהתחלה שזה יהיה גבר אבל הבנתי שזה יהיה שוביניסטי מצידי. הרי נשים וגברים הם מטומטמים באותה מידה) סוף סוף נכנעת לפיתוח, רק כדי לגלות שבבוקר היא מתעוררת לאותו עולם שקיוותה לעזוב. המשמעות של זה היא שהמוות הוא משהו לא ידוע ולכן הוא לא בהכרח הגאולה. ולפעמים פשוט עדיף להישאר בחיים ולנסות לפתור את הבעיות שלנו, כי מהעולם הזה אי אפשר באמת לברוח, גם אם הוא יכול להיות גיהינום של סבל אינסופי.
פיתוח – פיתוי*
מעניין אותי מה את רוצה להיות בעתיד …
קראתי טיפה ממה שכתבת ואני ממש אוהבת את המטאפורות והסיפורים עם האווירה הנוגה, זה גורם לי לרצות לקרוא עוד.
ממש אהבתי (: