יומני היה קר- החופש הגדול

היום האחרון בלימודים היה זוועה, התעוררתי בבוקר ב8:05 בגלל שהשעון התקלקל ואמא הלכה לעבודה מוקדם, התלבשתי מהר, לקחתי את הדבר הכי מהיר שהצלחתי לקחת מהמקרר יצאתי ואפילו לא צחצחתי שיניים, מיהרתי כל כך שכשהגעתי לבית הספר שמתי לב שאפילו לא לקחתי תיק אבל היה לי מזל כי ביום הזה לא לומדים זה יום של טקסים ופרסים אלא אם אתה לומד בבית מחוננים ששם אתה לומד 8 שעות ביום! כן כן אני יודע שבתיכון לומדים הרבה יותר שעות אבל להזכירכם אני בכיתה ו', אני צריך לסיים בית ספר ללכת למכולת לקנות קרטיב ולחזור הביתה ולא להגיע לבית ספר ללמוד פיזיקה ומדאיכס במשך 13 שעות בשבוע! אתם יודעים מה אני יכול לעשות בזמן הזה? אני יכול לפתוח את המקרר, לסגור את המקרר, לשכוח מה רציתי, להיזכר, לפתוח את המקרר, לשכוח שוב, ואז להיתקע עם האצבע בשולחן ולשאול את הכלב שלי למה אני חי? אבל אם אתם חושבים שאני לא זה שבחר להיות בבית ספר מחוננים אז טעיתם, אני נרשמתי לשם בגלל שחשבתי שיהיה שם כיף ושיתנו לנו מלא הפסקות בגלל שיש הרבה שיעורים ויחלקו לנו גלידה בחינם בגלל ששילמנו הרבה כסף אבל מה מסתבר? שמשרד החינוך קצת שכח לתת לבית הספר כסף נוסף אז אנחנו אוכלים פעם בשבוע מים עם טעמים וצבע מאכל ששמו במקפיא, טוב אז עכשיו אחרי שקיטרתי מספיק אחזור ליום האחרון של הלימודים. בדיוק באותו יום שלא הבאתי את הספרים המורה החליטה לעשות לנו בוחן פתע, אמנם בלי ציון אבל מי שלא מקבל מעל 97 מנקה את הכיתה ואתם לא יודעים מה זה בשביל התלמידים בכיתה שלנו לנקות את הכיתה. זוכרים שאמרתי שמשרד החינוך שכח לתת כסף נוסף? אז אפשר להגיד שהוא אפילו קיצץ לנו מהכסף שאנחנו אמורים לקבל בגלל שהתלמידים משלמים כסף לבית ספר במיוחד בשביל המורים המיוחדים אבל משרד החינוך קצת שכח שהכסף הולך למשכורת של המורים המיוחדים ולא לתקציב בית הספר ולכן קיצץ לנו בשכר הניקוי ולכן אין לנו מנקות בבית הספר, אבל שלא תחשבו שלמנהלת אין פה, דווקא יש לה וגדול מאוד. כשהיא שמעה שמקצצים בשכר היא נסעה עד ירושלים לשר החינוך, התפרצה באמצע ישיבה בכנסת, עשתה סלפי בחדשות וצעקה על שר החינוך אבל אז באותו זמן בדיוק היה בלגן בבית הספר ושר החינוך שמע על הבלגן ואמר שזה לא בסדר שהמנהלת השאירה אותנו לבד רק עם המחנכות ולכן קיצץ עוד שכר לבית ספר. בזמן הזה כבר לא היה אפשר להתערב כי המנהלת השפילה את בית הספר שלנו, אז בית הספר החליט או יותר נכון אביבה המורה ללשון החליטה שמי שמדבר בזמן שיעור/מקבל מתחת ל97 בבוחן פתע שהוא לא כל כך מפתיע אם נותנים אותו כל יום ראשון בשעה 9:30 צריך לנקות את הכיתה שלו בסוף היום ומי שמתחצף למורה מנקה את השירותים ואתם לא רוצים לדעת מה מתרחש בשירותים, לפני חודשיים יוסי חבר שלי נכנס לשירותים וראה קקי על הרצפה, מים על האסלה, פיפי על הרצפה והנורא מכל אין נייר בשירותים. טוב אז ביום האחרון היה בוחן כרגיל רק שלי לא היה לי מחשבון ובדיוק בבוחן הזה עשו נפח של צורות וביקשו מאיתנו לחשב את זה עם פאי אבל נראה לכם שאני זוכר את כל הספרות של פאי? אני זוכר 3.14 לא זכור לי עוד ספרות. כשהסתיים הבוחן המורה ראתה שטעיתי בכמה שאלות ולכן ביקשה ממני לנקות את הכיתה, הסברתי לה שאני שכחתי את התיק בבית אבל מה שהיא ענתה לי זה שאני חצוף ואני צריך לנקות גם את השירותים ואם שכחתי משהו את השכחתי לשכוח בבית ובבית ספר לא שוכחים דברים ובטח ובטח שלא מתחצפים למורה למרות שאם אמרתי לה משהו והיא קטעה אותי באמצע אז היא זאת שמתחצפת אבל לא אמרתי את זה משום שאני גם ככה מסובך ואני לא רוצה להסתבך עוד יותר. הבוחן נגמר ואיתו גם השיעור ואם חשבתם שתהיה עכשיו הפסקה טעיתם! בגלל שזה היום האחרון אז אנחנו לומדים רק 4 שעות אבל בגלל שזה יום קצר גם ההפסקה קצרה ולכן כל יום שלומדים 4 שעות כמו יום שישי ההפסקה היה בשביל ללכת לשירותים למלא את הבקבוק ולחזור לכיתה, או לרדת למגרש לשכוח את הכדור בתא, לריב על מי יעלה למעלה וייקח אותו ואז בסוף כשמביאים כדור ומארגנים כוחות יש צלצול לחזור לכיתה. ההפסקה נגמרה והמנהלת קראה בכריזה לרדת לטקס חלוקת הפרסים שגם הוא היה אסון טוטאלי. ירדנו במדרגות לחצר אבל בגלל שדיברנו חזרנו לכיתה חיכינו שהרעש ייגמר ואז ירדנו שוב ושוב ושוב עד שהמורה הבינה שהרעש הוא מהנעליים ולא מהפה ואז הלכנו לאולם הטקסים או יותר נכון אולם הספורט אבל צעד אחד לפני שהגעתי לאולם הספורט חרבנה עליי יונה. אומרים שזה מזל טוב וכן הם צודקים בגלל שאני הכי גבוה בכיתה אף אחד לא ראה את זה אבל הריח הגיע עד המנהלת והיא ביקשה ממני ללכת לשירותים לשטוף את הראש ואם שכחתם השירותים עדיין מלוכלכים אבל אז חשבתי על זה שבגלל שזה היום האחרון אם אני אברח מהניקיון לא יוכלו להשעות אותי ובאותו רגע של עצב נוצר חיוך קטן אבל אז כמובן עוד פאשלה שלי, השירותים של הבנות ובדיוק כשפתחתי את התא הייתי שם ילדה מזלי שהיא לא איתי באותה כיתה אחרת מה היה קורה פה. חזרתי לטקס בדיוק כשהוא נגמר, זה די טוב כי הוא היה בטח משעמם אבל כמובן שמרפי לא יכול לעזוב את החיים שלי ובדיוק אז יוסי דני ושרון דיברו על מכוניות וחשבו על מכונית על אנרגיה מגנטית אבל אני לא הייתי יכול להצטרף בגלל שהם כבר סגרו מי מכין מה, אבל זה ברור שהם לא יפתחו מכונית שלמה, נכון? מהנדסים שקוראים את הספר הזה בבקשה תגידו לי שילדים בני 12 לא יכולים לפתח מכונית שלמה נכון? אלא אם כן הם יירשמו את זה כפטנט, יימכרו בבורסה וירוויחו מיליונים בלי לפתח את זה בכלל. אחרי שהאירועים של הבוקר השעה הייתה כבר 11:00 וזה אומר שנשאר עוד שעה אחת שבה אנחנו מחלקים תעודות ואז אני יכול לרוץ לשער ולתת לאלכס השומר מים עם טעמים וצבע מאכל והוא בכלל לא ישים לב שאני הולך הביתה. עלינו לכיתה התיישבנו והופ אין לי כיסא, מי גנב לי את הכיסא? שאלתי אבל המורה כעסה עליי ואמרה שלא יפה להאשים אחרים וראתה שהכיסא שלי בקצה השני של הכיתה ואמרה בבקשה הנה הוא לא צריך להאשים ילדים תמימים שלא עשו כלום ובגלל שאמרת את זה אתה תקבל תעודה אחרון, אוי לא, זה אומר שאולי לא אוכל לברוח מאלכס, אלוהים תקשיב לי לא ביקשתי ממך שום דבר ב12 שנים האחרונות הדבר היחיד שאני מבקש זה שאני לא אנקה היום את הכיתה אפילו תתן לי משהו גרוע אחר, אלוהים הקשיב וכשלקחתי את הכיסא הוא היה שבור, היה לי חיוך קטן כי ידעתי שאצליח לצאת מהבית ספר בלי לנקות. אוקיי חבריה אני רוצה לחלק תעודות, הראשון בתור דנה, כולם מוחאים כפיים לדנה אותו דבר גם עם יונתן, עמרי, שקד וגד אבל אז כשנתנו תעודה לעומר אני המשכתי למחוא כפיים ולא שמתי לב שכולם הפסיקו, פדיחה, קטנה אבל עדיין פדיחה. כל הילדים כבר הלכו הביתה ורק אני נשארתי, לי לא היה מי שימחא כפיים אבל עדיין לקחתי את התעודה ומהר מהר רצתי לשער נתתי גלידה לאלכס ורצתי הביתה. אתם בטח שואלים מה אם הארוחה שהכנתי בבוקר, אז מה שקרה זה שלקחתי חלב לקחתי מזלג לקחתי צלחת דקה ושמתי בקופסא שלא יינזל, כשחזרתי הביתה גיליתי שאמא עדיין בעבודה ואין אוכל בבית והייתי צריך לשתות חלב מתוך קופסא מלוכלכת שלא שטפתי בבוקר, החלב דווקא השביע אותי, ניסיתי לאלתר משהו עם לחם, קטשופ, מיונז וטוסטר, היה טעים אבל היה רק פרוסת לחם אחת ועכשיו הטוסטר מלוכלך. שלא תחשבו שאני עני, אני דווקא די עשיר פשוט אמא קונה מוצרים ביום שישי אבל היום היא הלכה לדואר לקבל מכתב מאבא שלי שנמצא בחו"ל ולכן היא לא הספיקה לסופר ובשבת הסופר סגור ולכן עד היום בערב אין אוכל. פה בערך הסתיים היום המעניין שלי משם היה רק אני עומד ולא עושה כלום אמא מגיע הביתה הולכת לסופר קונה לי אוכל ואני אוכל והולך לישון ומתעורר לחופש הגדול