יומני היה קר- החופש הגדול פרק 2

היום הראשון בחופש הגדול
היום הראשון בחופש הגדול לא היה יום רגיל, מן הסתם הוא היה הרבה יותר כיף! לא הייתי צריך לקום בשבע בבוקר, לא הייתי צריך לאכול מים בטעמים והכי טוב שלא הייתי צריך ללכת לבית הספר, זה היה ממש נפלא! כמובן שכבר היו לי כמה וכמה חופשים גדולים ובכל אחד מהם השתעממתי מחדש. הייתי צריך להישאר בבית לצפות טלוויזיה בסרטים שאני לא אוהב ולחכות עד שאמא תחזור מהעבודה כדי לדבר איתה. אבל השנה אמא החליטה שאני אלך לקייטנה, כן כן מה ששמעתם אני מיכאל בן 12 בנם של אלון שנמצא באמריקה ואילונה שכל הזמן בעבודה הולך לקייטנה, אבל איזה קייטנה אתם שואלים? לקייטנת כיף ביער הכיף ליד בריכת הכיף בעיר הכיף, נכון זה נשמע קייטנה לכיתה א' אבל בעצם הקייטנה היא בים ולומדים לגלוש ואחרי שמסיימים לגלוש אוכלים ארוחת צהריים במסעדה ואחר כך מטיילים על החול ומשחקים במטקות נשמע כיף נכון? כך לפחות חשבתי עד שביום הראשון של הקייטנה אמא לא מצאה את המקום והיא מיהרה לעבודה ולכן אני הייתי צריך לחפש במשך חצי שעה את הקייטנה. אבל שלא תחשבו שהיא לא דואגת לי, היא הייתה לצאת לעבודה יותר מוקדם ואני אלך באוטובוס וכן זה מה שעושים באוטובוס הולכים בו ולא נוסעים באוטובוס, ללכת באוטובוס זו עברית תקנית, עברית תקנית היא שפת הרחוב ואם מישהו אומר ברחוב אני יגיע לא אומרים לו אגיע כי הם מבינים שהוא יגיע לא צריכים לתקן משהו שאתם מבינים. כשמצאתי את הקייטנה גיליתי ששכחתי את הכובע בבית, כשאחזור הביתה אמא תכעס כי אני אחזור שרוף אבל לפחות שמתי קרם הגנה. הקייטנה התחילה והיינו צריכים ללבוש את בגד הים שהבאנו מהבית רק שבאורח פלא בגד הים שלי נקרע, לא קרע גדול אבל קרע קטן, לפחות הוא על הגב ולא במקום אחר פחות נעים. לימדו אותנו איך לעמוד על גלשן ואיך לגלוש. היה שם ילד אחד שקוראים לו רועי והוא כבר ידע לגלוש אבל הוא הצטרף כדי להשוויץ לילדים שלא יודעים לגלוש, הוא היה כל כך מעצבן שכשנפלתי מהגלשן הוא צחק עליי שאני לא יודע לשחות, כל כך רציתי לתת לו אגרוף לפרצוף שכולם יראו אותו ויצחקו עליו אבל אם יש משהו אחד שאבא שלי לימד אותי זה שבמכות לא פותרים כלום ועדיף להגיד לילד שאמר לי משהו לא יפה שכשהוא אמר את זה הוא הסתכל במראה ואם זה לא עוזר אז להגיד למדריך או למבוגר אחראי. אחר כך אחרי שסיימנו לגלוש יצאנו מהמים ורועי החליק על החול ונפל על הפרצוף, כולם צחקו, גם אני אבל רועי צעק רק עליי ואמר שזה לא יפה ואחרי זה הוא צחק על זה שיש לי קרע בבגד ים. כשהוא ניגש אליי להראות לכולם את הקרע, הקרע התרחב למטה למקום מאוד לא נעים. אתם כבר בטח יודעים מה הייתה התגובה שלהם נכון? למזלי היה שם ילד אחד שעזר לי ואמר לי שהם סתם ילדים מגעילים ושלא צריך להתייחס אליהם ואחרי זה המשכנו לדבר וגם שיחקנו מטקות ביחד ואפילו הוא הסיע אותי לבית שלי, מסתבר שאנחנו שכנים. כשהגיע זמן לארוחת צהריים הלכנו לאכול במסעדה והזמינו לנו המבורגרים. המנה שלי הגיעה באיחור ולכן הייתי צריך לעצום עיניים בכל הזמן שרועי אכל לידי. כשסוף סוף הגיעה המנה שלי היינו צריכים לחזור לקייטנה אז אכלתי מהר מאוד ורצתי חזרה לבוטקה של הקייטנה ועד שהגעתי רוב הדברים בהמבורגר נפלו אבל לפחות הבשר היה טעים. הסבירו לנו מה יהיה בהמשך הקייטנה וכל מיני חוקים בגלישה, חבל רק שהם לא אמרו לנו את החוקים לפני שגלשנו וככה לא הייתי נופל. ההסבר נגמר ואיתו גם הקייטנה, נסענו הביתה אני ואיתי החבר החדש שלי חזרה לרחוב שלנו. הגעתי הביתה שמח ומאושר אבל בדיוק כשנכנסתי הביתה דרכתי על הקקי של הכלב שלי, תכירו זה מקס, הוא הכלב שלי כבר 5 שנים, הוא מאולף והוא אוהב אותי, הוא מי שאני חוזר בשבילו הביתה או שאני חוזר הביתה בשביל האוכל אני עדיין לא סגור על זה. אז בגלל שהלכתי לקייטנה מקס לא יצא לטיול כבר 7 שעות מאז הבוקר ומקס לא יכל להתאפק וחרבן כמעט בכל הבית. הייתי צריך לשבת כמה שעות באיסוף הצואה של מקס אבל לפחות כשסיימתי אמא חזרה הביתה. סיפרתי לה על היום בקייטנה ועל איתי ועל רועי ועל ההמבורגר והיא ענתה מה שהיא תמיד עונה לי בימים כאלה, העיקר שנהנית ואני כמובן שנהניתי. מפה כבר הייתי עייף מאוד וחתכתי לישון ובבוקר קמתי לעוד יום אך האם הוא יהיה כמו היום? אני יכול לספר אבל אני לא רוצה אני רוצה להשאיר אתכם במתח אז ניפגש בעמוד הבא.