חנוכה 24
הנה שוב מגיע חג החנוכה, חג של אור ושל שמחה.
סופגניות מתוקות עומדות על השולחן, לביבות חביבות וחמימות ניצבות על ידן.
בסלון האח בוערת, מחממת לתפארת. כי הרי לשמוח אי אפשר כאשר הבית קר.
ילדים מאושרים משחקים בסביבונים. עיניהן הגדולות והתמימות מבט שולחות בסופגניות.
וכמו בכל שנה בחג החנוכה, מדליקים חנוכייה ובה נרות שמונה. מעוז צור כך מזמרים אל מול הנרות הבוהקים.
אך השנה בחג האור, יש לנו מעט מחסור. החגיגות אינן שלמות, חסרים כמה נרות.
ואיך החושך מכאן יעבור אם אין כאן מספיק אור?
הנרות אבדו ואנו לא מוצאים אותם. ואלה שישנם הם חלשים דיים. אך את החושך העוטף מוכרחים לגרש, ועל כן עלינו להשתמש במה שיש.
גם אם לא שלם האור, עוד נביס כאן את השחור. עם אור קטן ומתק סופגניות, סביבונים מרקדים, שירים ולביבות.
אור הנרות דועך לאיטו, אך שמחת החג אינה דועכת עימו. אור הלב הוא כל יכול וכך יהיה פה נס גדול.
והנרות אשר אינם עוד ישובו לגבולם.
תגובות (0)