חגית והחגורה

חגית היתה ילדה טובה .
תמיד שמעה בקול ההורים.אמא אמרה צריך לחגור מאחור והיא מיד רכסה את החגורה ישבה יפה בכסא והביטה על הדרך.
אבא אמר<חגית המתוקה אנחנו נוסעים לטיול בשבת.
יה איזה יופי קפצה חגית. לאן אבא$
לצפון לראות את הפריחה .
יופי . חגית אהבה טיולים .

בשבת בבוקר התכוננו לטיול .ארזו צידנית קטנה . הכינו קצת פיתות עם שניצלים .קצת פירות. שתיה קלה . ועלו על הרכב .

כמו תמיד חגית ישבה מאחור .אבא ואמא פטפטו. שמעו את פאר טסי בשיר היפה שלו שחגית גם נורא אהבה דרך השלום.

חגית רצתה לרקוד .קצת להתנועע.קצת לצאת מהכבלים . מהחגורה שהכאיבה לה בצוואר .
היא פתחה את החגורה .
התחילה לרקוד ולהשתולל.
אבא ואמא לא ראו.
לפתע אבא בלם בפתאומיות .
חגית עפה מהדלת החוצה .
היא נפלה על הכביש החם והרותח. מלא מכוניות נסעו במהירות ולא ראו את חגית צועקת ובוכה.אבא ואמא לא שמעו .
לפתע עצרה מכונית של מלאך . הוא עצר את יתר המכוניות ורץ מהר לחגית המבוהלת.אבא ואמא גם עצרו . הם עדיין לא הבינו שזאת חגית על הכביש .
היה הרבה מזל לחגית שהיא רק שברה את היד . ומאז היא יושבת יפה בכסא שלה מאחור ואף פעם לא מנסה לפתוח את החגורה .