השער אל הסיפור
היו היה סיפור אחד
סיפור יפה ומיוחד
גם יער גדול והרבה עצים
על ינשוף וכמה גמדים
פרחים ציפורים ודמויות מוזרות
אפילו כמה מכשפות מפחידות
בסיפור הזה תכירו את פיצקי המקסים
שתפקידו בסיפור היה לדאוג לגמדים
פיצקי את הסיפור לא כל כך אהב
בדרך כלל עם כולם שם הוא רב
המכשפה את הסיפור ניהלה
היא כעסה על מי שהיא לא אהבה
בוקר אחד המכשפה אמרה
"פיצקי, תנקה את ביתי מלוכלך פה נורא"
פיצקי כעס כי הוא לא משרת
יש גבול למה שהוא יכול לתת
לכן פיצקי קם והלך
והמכשפה כעסה כל כך.
המכשפה הרעה החליטה שבעתיד
היא תפטר את פיצקי מהסיפור לתמיד
הנה היום יום ראשון
המכשפה חטפה עליו שיגעון
החליטה בדילוג וניתור
להעיף את פיצקי סופית מהסיפור.
הוא הלך והלך וטייל בשבילים
דיבר לעצמו ושר לו שירים
פיצקי דאג קצת יותר
איך הוא ימצא סיפור אחר
לאיזה ספר בדיוק הוא מתאים
והאם עם הדמויות יהיה לו נעים
לפתע פיצקי ראה מולו
שער גדול בגובה שלו
על השער יש שלט ובו כתוב
"ברוכים הבאים לספר הברבור האהוב"
פיצקי הבין שהוא נכנס לסיפור חדש
לכן הוא היה מאוד נרגש
מסביבו הוא ראה המון אגמים
כל מיני נחלים שזורמים
לפתע שמע קול מאחוריו
סנאי קטן עבר בין רגליו
"שלום לך יצור מוזר
להכנס לפה לא לכל אחד מותר
לכן תצטרך לבוא איתי
ותדבר עם הברבור באופן פרטי"
פיצקי הלך עם הסנאי לברבור
כדי שיאמר לו מה מותר ומה אסור.
לאחר כמה דקות של הליכה
פיצקי ראה ממש ממלכה
המון ברבורים לבנים ושחורים
שוחים באגם ומאוד נהנים
פיצקי ניגש ואמר
"שלום לך ברבור נהדר
שמי הוא פיצקי ועזבתי את סיפורי
הייתי שמח אם תצרפו אותי"
הברבור הביט בפיצקי וחשב
"מה הוא יעשה עכשיו?"
לכן לפיצקי אמר בברור
שלקבל דמות חדשה זה אסור
אם אתה לא ברווז או ברבור
אתה בשום מצב לא נכנס לסיפור
פיצקי הבין בברור
את מה שאמר לו הברבור
פיצקי יצא מהשער והלך
הסנאי הקטן לרגע ברח
הסנאי צעק מכל הלב
"פיצקי באמת שאותך אני אוהב
אני ממש מקווה שתמצא
סיפור שיקבל אותך בברכה!"
פיצקי חייך לו והלך
הוא לא התעצב הוא דווקא שמח!
לאחר הליכה מאוד ארוכה
התיישב פיצקי ולפתע ראה
כניסה מהודרת עם פרחים מסביב
ממש תחושה של בוא האביב
פיצקי נכנס ראה שלט שבו כתוב מאחור
"ברוכים הבאים לספר הענן האפור"
פיצקי נכנס, הביט על הכול
מלא ציפורים וענן די גדול
פיצקי לקח את רגליו וניגש
אף שבליבו הוא קצת חשש
מה יעשה? איך ידבר?
אם יתכוון להגיד משהו ויצא לו אחר?
אך לאחר כמה מחשבות בראש
החליט פיצקי לספור עד שלוש
נתן עוד צעד וגם את השני
אחר כך שלישי וגם רביעי
הוא נעמד ליד הענן הגדול
ואמר לו בקול:
"שלום לך מר ענן
שמי הוא פיצקי כמובן
עזבתי את הסיפור שלי, שם הייתי כוכב
לכן אין לי מה לעשות עכשיו
אשמח אם תחשוב ואף תשקול
להכניס אותי לספר שיש בו הכול
שמים, שמש וגם עננים
אפילו כמה ציפורים שעפים"
הענן הסתכל חשב וצחק
"תאמר לי אתה חושב שזה משחק?
זה ספר שצריך בו המון עבודה
מה בכלל נעשה בייצור שכמותך!"
פיצקי נותר בתקווה גדולה
"בבקשה אולי הזדמנות קטנה"
"פיצקי תלך אני מצטער
לך תחפש לך ספר אחר"
הבין פיצקי שזה לא יעבוד
גם אם יתחנן עוד ועוד
פיצקי הלך כמו בוגר
המשיך לחפש לו ספר אחר.
לאחר שטייל חיפש וראה
פיצקי פשוט התעייף נורא
הוא הביט לצדדים לימין ולשמאל
פתאום הוא ראה שלט גדול
על השלט הגדול כתוב בכתב
"ברוכים הבאים לספר הבית של הצב"
פיצקי שמח הוא הבין בברור
הנה הוא הגיע לעוד סוג של סיפור
הוא נכנס ראה מלא צבים
חלקם גדולים חלקם קטנים
צבים שמנים צבים רזים
אפילו צבים מבוגרים וצבים ילדים
מתחת למלא פיטריות
חיו הצבים והצבות
פיצקי ניגש לצב אחד ואמר
"שלום לך צב נהדר,
שמי הוא פיצקי, עזבתי את הסיפור שלי
אני מחפש ספר אחר שייקבל אותי
אשמח להשתתף בספר על צבים
אני אוכל לדאוג לכם בלילות ובימים
אם לא קשה לך פשוט תחשוב
ואת תשובתך תגיד לי ממש בקרוב!"
לצב לא לקח הרבה זמן
הוא אמר בברור כמו הענן
"פיצקי אתה לא נראה כמו צב
בטח אין לך שיריון על הגב
לספר שלנו אתה לא מתאים
לך תחפש ספרים אחרים!"
פיצקי היה מאוד מאוכזב
כי על הספר הזה הוא ממש חשב
פיצקי חלם היום ועכשיו
שאת ביתו הוא ייסחב על הגב כמו הצב
פיצקי רצה את הצב לשכנע ולביתו נכנס
אבל לצב זה כבר ממש נמאס
הוא אמר לפיצקי בלי לחשוב
"לך מפה ואל תחזור בקרוב"
פיצקי הלך מסיפור הצבים
המשיך וטייל לו בשבילים
עברו השעות, פיצקי ממשיך לחפש
גם שמחשיך הוא לא מהסס
עבר סיפור וגם עוד שניים
הסיפורים תפוסים בנתיים
לכל ספר שפיצקי ניגש
העיפו אותו בלי חשש
לאחר שפיצקי עבר המון ספרים
לצרף אותו אף אחד לא מסכים
פיצקי מתחת לעץ ישב
וחשב וחשב…
לאחר שנח לו המון זמן
החליט פיצקי לא להתייאש כמובן
פיצקי לקח את עצמו והתחיל
התקדם וצעד לו בשביל
לפתע ראה פיצקי שער כחול
היה כתוב עליו בגדול…
"ברוכים הבאים לספר…" שם של ספר לא היה
פיצקי התבלבל נורא
הוא לא הבין איך יכול להיות
שיש כניסה לספר אבל אין אותיות
בכל זאת פיצקי נכנס לשער הכחול
הסתכל סביבו לימין ולשמאל
הוא הגיע לספר בלי דפים
אפילו בלי סיפור וציורים
ומה נותר לעשות?
ליצור ספר לבנים ולבנות
ספר מקסים שכל ילד יאהב
וכדאי להתחיל כבר עכשיו!
פיצקי בא להתחיל
הוא התיישב באמצע השביל
פיצקי התחיל לחשוב
שספר הוא לא יצליח לכתוב
אין לו מספיק משתתפים
לא דמויות ולא ציורים.
לפתע ראה פיצקי סנאי מקסים
זה היה הסנאי מספר הברבורים
אחריו הגיעה הציפור
והיא מהספר על הענן האפור
אחרונה חביבה מקפצת בששון
פיטריה חמודה מהספר על הצב והשיריון
פיצקי שאל כשהוא מופתע ביותר
"לא הייתם אמורים להיות בספר אחר?"
שלושתם ענו לפיצקי המופתע
"עזבנו את הספרים בזכותך
לא באמת התחברנו ואהבנו
את הספרים שבהם השתתפנו
לכן נשמח אם תסכים
שנצטרף אליך לסיפורים"
פיצקי חייך ואמר לשלושה
"יש לי רעיון ממש נפלא
יש פה ספר עם דפים
נוכל יחד ליצור ספר מקסים
נצייר פרחים ועצים
נשים עננים ונעשה כיף חיים!
נספר את הסיפור שלנו
על המסע וכל מה שעברנו
איך לא וויתרנו
ובסוף ספר יפה יצרנו
שכול ילד וגם ילדה
יקראו את הסיפור בהנאה!"
הפיטריה הציפור והסנאי שמחו מאוד
כמובן שעזרו ליצור עוד ועוד
כולם ביחד יצרו ספר עד מאוחר
עכשיו כל מה שנותר
זה לסדר כניסה יפה
ולהוסיף בשמחה
את השלט שעוד רגע גמור
"ברוכים הבאים לספר השער אל הסיפור"
אם לכם ילדים בא כך פתאום
לצאת ולא להישאר באותו מקום
צאו גם אתם מהסיפור שלכם
כי אולי אני יישמח לצרף גם אתכם!
תגובות (1)
היו היה=היה היה (ה"היה" הראשון נשמע כמו "פה", "כה" וכדו')
המשפט "פיצקי דאג קצת יותר" לא הסתדר בחריזה. כלומר, הוא לא היה ארוך מספיק. כדאי לפעמים לקרוא כדי לבדוק אם השיר זורם ומסתדר טוב. כנ"ל לגבי: "פיצקי ניגש ואמר", "פיצקי הבין בבירור את מה שאמר לו הברבור", "כל מיני אגמים", "אני ממש מקווה שתמצא", "ואמר לו בקול:", "חיו הצבים והצבות", "וכדאי להתחיל כבר עכשיו!", והיו עוד כמה.
ציפורים הן נקבות, לכן הן אינן "עפים", אלא "עפות" (המשפט "ואפילו כמה ציפורים שעפים").
יישמח=אשמח
שממשיך=כשממשיך
לפעמים היה חסר קצת פיסוק.
לעיתים היו חרוזים שחזרו "אמר בברור", "בקרוב" וכדו'.
אבל רוב הסיפור החרוזים היו מאוד מקוריים ומגוונים. הרעיון יפה מאוד והסיפור מקסים. אומנם לא ניסיתי אותו על אחד מאחיי, אבל הוא נראה סיפור שבהחלט ירתק כל ילד קטן.
בהצלחה בהמשך!