המסע לכוכב תות

הַמַּסָּע לְאֶרֶץ תּוּת
מֵאֵת חַיִּים רוֹכְבֶּרְגֶר
פרק 1: הָמִפְגָש
פַּעַם, לֹא לִפְנֵי הַרְבֵּה זְמַן, חַי בְּיִשְׂרָאֵל יֶלֶד וּשְׁמוֹ אָבִי. לְאָבִי הָיְתָה אָחוֹת וּשְׁמָהּ רָחֵל, וְהֵם הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים וְתָמִיד עָזְרוּ זֶה לָזוֹ.
יוֹם אֶחָד הֵם הָלְכוּ לְשַׂחֵק בַּשָּׂדֶה שֶׁלְּיַד בֵּיתָם וּכְמוֹ תָּמִיד נָשְׂאוּ אוֹתָם רַגְלֵיהֶם אֶל עֵץ הַתּוּת עָלָיו אָהֲבוּ הַיְּלָדִים לְטַפֵּס וּלֶצִילוֹ לְשַׂחֵק וְלִקְרֹא.
הָעֵץ שֶׁהָיָה יָשָׁן וְעַתִּיק (רָאוּ אֶת זֶה לְפִי הַגֶּזַע הָעֲנָקִי וְהָמְשוֹרָג בְּשֹׁרָשִׁים) הֵכִיל בְּחֻבּוֹ חוֹר מִסְתּוֹר אוֹתוֹ רַק אָבִי ורָחֵלי הִכִּירוּ, וּבְתוֹכוֹ הֶחְבִּיאוּ אוֹצָרוֹת כְּמוֹ מִשְׂחָקִים (גַּם כְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּנוּ וְהִמְצִיאוּ), סְפָרִים שֶׁאָהֲבוּ לִקְרֹא, וְעוֹד…
גַּם בַּפַּעַם הַזּוֹ הֵם נִכְנְסוּ פְּנִימָה לַמִּסְתּוֹר, וְהֶחְלִיטוּ לְהוֹצִיא מִשְׂחָק וּלְשַׂחֵק בְּיַחַד עַל עָנָף רָחָב.
וְהִנֵּה, לִפְנֵי שֶׁהַיְּלָדִים הִסְפִּיקוּ לָצֵאת מֵהַמִּסְתּוֹר הֵם שָׁמְעוּ רַעַשׁ חָזָק בָּחוּץ, רַעַשׁ שֶׁדּוֹמֶה לְמָנוֹעַ מָטוֹס סִילוֹן! הַמִּשְׂחָקִים רָעֲדוּ מִסְּבִיבָם וְהֵם עַצְמָם נִבְהֲלוּ כַּהֹגֶן.
"אוקיי, בּוֹאִי נִרְאֶה מָה זֶה".
הֵם הֵצִיצוּ הַחוּצָה, וּמָה רַבָּה הָיְתָה הַהַפְתָּעָה: מַמָּשׁ לְיַד הָעֵץ חָנְתָה מִין מְכוֹנָה מְשֻׁנָּה בְּצוּרַת תּוּת עֲנָק, וּמִסְּבִיבָה הָיָה עָשָׁן כָּחֹל, וּפָנָסִים חֲזָקִים שֶׁהֵאִירוּ אֶת כֹּל הַסְּבִיבָה – אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה עֲדַיִן יוֹם.
אָבִי אָמַר לרָחֵלי: "מָה זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?", וְלִפְנֵי שלרָחֵלי הָיְתָה שְׁהוּת לַעֲנוֹת הִתְרוֹמֵם הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַתּוּת הָעֲנָק וּמִבִּפְנִים יָצְאוּ שְׁנֵי יְצוּרִים עֲנָקִיִים אָרְכָּם כְּאֹרֶךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בּוֹגְרִים וְצוּרָתָם כּתּוֹלָעֵי מֶשִׁי, וְאֶחָד סִמֵּן לַשֵּׁנִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְעֵץ הַתּוּת!
שְׁנֵי הַיְּלָדִים נִבְהֲלוּ כַּהֹגֶן, וְנִכְנְסוּ עָמֹק יוֹתֵר לְחוֹר הַמִּסְתּוֹר שֶׁלָּהֶם.
לְתַדְהֵמָתָם הַיְּצוּרִים זָחֲלוּ לָעֵץ הַתּוּת וְאֶחָד מֵהֵם מִהֵר לִקְטֹף עֲלֵי תּוּת לְתוֹךְ תַּרְמִיל צַד גָּדוֹל.
הַיְּלָדִים הֶאֱזִינוּ בְּפַחַד וְשָׁמְעוּ אֶת אֶחָד הַתּוֹלַעִים אוֹמֵר לַשֵּׁנִי: "בּוֹא מַהֵר וַעֲזֹר לִי לִפְנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם יִרְאוּ אוֹתָנוּ, וְאָז נִהְיֶה בְּצָרוֹת".
הַשֵּׁנִי מִהֵר לְהִצְטָרֵף לָרִאשׁוֹן וְגַם כֵּן הֵחֵל לִקְטֹף עָלִים לְתָרְמִילוֹ.
אָבִי ורָחֵלי מַמָּשׁ מַמָּשׁ פָּחֲדוּ. הֵם דִימְיֵינוּ שֶׁהַתּוֹלַעִים הָעֲנָקִיוֹת בּוֹלְעוֹת אוֹתָם חַיִּים…
וְאָז קָרָה הַנּוֹרָא מִכֹּל: אַחַד הַתּוֹלַעִים הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לְחוֹר הַמִּסְתּוֹר וְרָאָה אוֹתָם.
הוּא נִבְהַל וְהַיְּלָדִים נִבְהֲלוּ, וּבְיַחַד שְלוֹשְתָם צָעֲקוּ בְּכָל כֹּחָם: "הַצִּילוּ"!!!!

פרק 2: הָהֶיכֶּרוּת
לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ 2 דַּקּוֹת שְׁלֵמוֹת שֶׁל צְעָקוֹת הַצִּילוּ, נִהִיָיה שֶׁקֶט כַּאֲשֶׁר הַתּוֹלַעִים וְהַיְּלָדִים הִבִּיטוּ בְּפַחַד זֶה עַל זֶה.
אָבִי חָשַׁב: "הֵם כָּל כָּךְ גְּדוֹלִים אָז לָמָּה הֵם מְפַחֲדִים מְאִיתָנוּ?" וְהַתּוֹלַעַת הַגְּדוֹלָה חָשְׁבָה: "הֵם בְּנֵי אָדָם אָז לָמָּה הֵם מְפַחֲדִים מְאִיתָנוּ?", וְאָז רָחֵלי אָמְרָה: "מִי אַתֶּם?", הַתּוֹלַעַת הָיֶמָנִית עָנְתָה: "אֲנַחְנוּ תוֹלָעֶי הַמֶּשִׁי שֶׁל כּוֹכָב הָלֶכֶת תּוּת, וַאֲנַחְנוּ בָּאנוּ לֶאֱסֹף אֹכֶל לְמִשְפָּחוֹתֶנוּ הַגָּרוֹת שָׂם".
אָבִי הִתְעוֹרֵר מֵהַהֶלֶם וְהַפַּחַד וְאָמַר: "מָה זֶה כּוֹכָב תּוּת? מָה זֶה כְּלִי הַטַּיִס הַזֶּה?"
הַתּוֹלַעַת עָנְתָה: "אַתֶּם לֹא תַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ? לֹא תְּגַלּוּ עָלֵינוּ?"
רָחֵלי אָמְרָה: "אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא נִיפְגָע בָּכֶם וסוֹדְכֶם שָׁמוּר עִמָּנוּ – הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר".
הַתּוֹלַעַת פָּתְחָה וְסִפְּרָה: "לִי קוֹרְאִים סְנוּפִּי, וּלְאָחִי קוֹרְאִים שְלוֹך, אֲנַחְנוּ חַיִּים בכּוֹכָב לֶכֶת נִסְתָּר הַקָּרוֹב לְכַדּוּר הָאָרֶץ שֶׁנִּקְרָא תּוּת. בְּכּוֹכָב שֶׁלָּנוּ אֵין בְּנֵי אָדָם – רַק תוֹלָעֵי מֶשִׁי, וּמִסָּבִיב הַכֹּל יָפֶה וּמָלֵא בְּבָדי מֶשִׁי מַדְהִימִים. אֲבָל עֲצֵי תּוּת לֹא צוֹמְחִים אֶצְלֵנוּ, אָז לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְלִפְעָמִים עָלִים שֶׁל עֵץ אֵיקָלִיפְּטוּס (פִיכְס – זֶה מַר), אֲבָל הֲכִי בָּעוֹלָם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים עֲלֵי תּוּת. אָז הַתּוֹלַעִים אֶצְלֵנוּ הִמְצִיאוּ אֶת הַחֲלָלִית הַזּוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לָטוּס בֵּין כּוֹכָבִים, וְכָךְ מִפַּעַם לְפַעַם אֲנַחְנוּ שׁוֹלְחִים טִיסָה עִם תּוֹלַעִים לְהָבִיא עָלִים. וְהַפַּעַם זֶה הָיָה תּוֹרֵנוּ.. תֵּדְעוּ שֶׁאִם תְּגַלּוּ לְכָל בְּנֵי הָאָדָם עָלֵינוּ לֹא יִתְּנוּ לָנוּ לָשׁוּב וְלָטוּס לְפֹה, וּמְאֹד יִכְעֲסוּ עָלֵינוּ שָׁם בְּכוֹכָב תּוּת, אָז בְּבַקָּשָׁה בְּבַקָּשָׁה שָׁמְרוּ זֹאת בְּסוֹד… בְּבַקָּשָׁה".
אָבִי שׁוּב הִרְגִּיעַ אֶת הַתּוֹלַעִים הָעֲדִינוֹת וְאִלּוּ רָחֵלי, שֶׁהָיְתָה סַקְרָנִית בִּקָּשָׁה: "תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת לָנוּ סִיּוּר בָּחֲלָלִית בְּבַקָּשָׁה?".
הַתּוֹלַעִים הִבִּיטוּ זוֹ בָּזוּ וְאָמְרוּ: "טוֹב, עָזְרוּ לָנוּ לֶאֱסֹף עָלִים וְאָז נַרְאֶה לָכֶם אֶת חֲלָלִית הַתּוּת".
בִּזְמַן שֶׁאָסְפוּ עָלִים הַתּוֹלַעִים רָאוּ אֶת הַסְּפָרִים וְהַמִּשְׂחָקִים וְשָׁאֲלוּ אֶת הַיְּלָדִים עֲלֵיהֶם. אָבִי סִפֵּר לָהֶם שֶׁחֲבֵרָיו קוֹרְאִים לוֹ "תּוֹלַעַת סְפָרִים" כִּי הוּא אוֹהֵב לִקְרֹא סְפָרִים אָז בֶּטַח גַּם סְנוּפִּי ושְלוֹך יֶאֶהֲבוּ אוֹתָם, וְכֻלָּם צָחֲקוּ.
הַיְּלָדִים הִצִּיעוּ לַתּוֹלַעִים לָקַחַת סְפָרִים וּמִשְׂחָקִים אִתָּם לְכוֹכָב תּוּת, וְכָךְ הֶעֱמִיסוּ אוֹתָם וְאֵת הֶעָלִים לָחֲלָלִית הַמַּדְהִימָה, וְכָּמוּבְטָח, בְּסִיוּם הָאִסּוּף כֻּלָּם נִיכְנֶסוּ לַחֲלָלִית וְהַתּוֹלַעִים הִסְבִּירוּ לַיְּלָדִים אֶת מִבְנֶה הַחֲלָלִית וְכָּפְתוֹרֵיהָ.
אֲבִי, שֶׁלֹּא יָכוֹל הָיָה לִסְבֹּל לִרְאוֹת כַּפְתּוֹר אָדֹם מִבְּלִי שֶׁיִּלְחַץ עָלָיו… לָחַץ עַל הַכַּפְתּוֹר הַבּוֹלֵט לִפְנֵי שֶׁבֵּרֵר אֶת תַּפְקִידוֹ, וְאָז…

 
פרק 3: הָטִיסָה
הָרַעַשׁ מַחְרִישׁ הָאָזְנַיִם נִפְסַק מְעַט כַּאֲשֶׁר הַדְּלָתוֹת בָּחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁל חֲלָלִית הַתּוּת נִסְגְּרוּ, וְהַיְּלָדִים הִרְגִּישׁוּ שֶׁהֵם כְּבָר לֹא נִמְצָאִים בָּאֲדָמָה. הַחֲלָלִית הִמְרִיאָה בִּמְהִירוּת לְחָלָל וְקוֹלָהּ שֶׁל הַתּוֹלַעַת סְנוּפִּי אוֹמֶרֶת בְּיֵאוּשׁ: "אֵין מָה לַעֲשׂוֹת, אַתֶּם אִתָּנוּ בַּדֶּרֶךְ לְכוֹכָב תּוּת".
הַיְּלָדִים נִבְהֲלוּ וְשָׂמְחוּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, כִּי יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהָיוּ יְלָדִים הֵם גַּם הָיוּ סַקְרָנִים עֲנָקִיִים!!!
כּוֹכָב אַחֵר! לָטוּס לְחָלָל! לִהְיוֹת אָסְטְרוֹנָאוּטִים! זֶה מַדְהִים!!
אָבִי שָׁאַל: "כַּמָּה זְמַן זֶה לוֹקֵחַ לָטוּס לַכּוֹכָב תּוּת?"
"שָׁבוּעַ" עָנְתָה סְנוּפִּי, ושְלוֹך הוֹסִיף: "אַל תִּדְאֲגוּ, יֵשׁ לַנּוּ אֹכֶל שֶׁגַּם בְּנֵי הָאָדָם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל, רַק שֶׁהַכֹּל צִימְחוֹנִי".
"אֵיפֹה הַשְּׁרוּתִים?" שָׁאַל אֲבִי, "אֲנִי מֵת לְהָשְתִ..". כֻּלָּם חִיְּכוּ, ושְלוֹך עָנָה: "וּבְכֵן, אֵיּן כָּאן מַמָּשׁ שְׁרוּתִים, אֶלָּא עוֹשִׂים הַכֹּל לְשַׂקִּיוֹת אֲטוּמוֹת וּמֶהֵם אח"כ עוֹשִׂים דִּשּׁוּן לִצְמַחִים שֶׁגְּדֵלִים בְּכּוֹכָב תּוּת".
סְנוּפִּי הִסְבִּירָה לַיְּלָדִים אֶת שֶׁצָּפוּי לָהֶם בַּכּוֹכָב תּוּת: "יֵשׁ שָׂם הָרִים גְּבוֹהִים עִם שֶׁלֶג לְמַעְלָה, וּלְכָל תּוֹלַעַת יֵשׁ תְּקוּפָה שֶׁבָּהּ הִיא יְשֵׁנָה וְנֶהְפֶּכֶת לְגֹלֶם עֲנָק. אָז נֶהְפָּכִים הַגְּלָמִים לְפַרְפַּרִים עֲנָקִיִים וּמַרְהִיבִים בְּיוֹפְיָים, עִם כְּנָפַיִם צִבְעוֹנִיוֹת וְעוֹצְרוֹת נְשִׁימָה בְּיוֹפְיָים".
"וְיֵשׁ נְהָרוֹת מַקְסִימִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים לְהִכָּנֵס לְתוֹכָם כִּי אֵין אָנוּ רוֹצִים לְהֵרָטֵב" הוֹסִיף שְלוֹך.
הַיְּלָדִים מִצִּדָּם הוֹצִיאוּ אֶת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁהֵבִיאוּ וְלִמְּדוּ אֶת הַתּוֹלַעִים אֵיךְ מִשְׂחָקִים רוּמִיקוּב, מִשְׂחָקֵי זִכָּרוֹן, וְהַתּוֹלַעִים הֲכִי אָהֲבוּ אֶת מִשְׂחָק "סֻלָּמוֹת וְתוֹלַעִים" (הַיְּלָדִים בִּצְחוֹק הֶחֱלִיפוּ "חֲבָלִים" ב"תּוֹלַעִים", וְהַתּוֹלַעִים כ"כ שָׂמְחוּ שֶׁלֹּא הָיָה נָעִים לֵאמָר לָהֶם שֶׁקּוֹרְאִים לְמִשְׂחָק "סֻלָּמוֹת וַחֲבָלִים").
הַתּוֹלַעִים שָׂמְחוּ בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ בַּמִּשְׂחָק ל"תּוֹלָעַת" וְהָיוּ צְרִיכִים לָרֶדֶת… בִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ כְּשֶׁמַּגִּיעִים לְסֻלָּם וְעוֹלִים לְמַעֲלָה, וְלֹא עָזְרוּ לַיְּלָדִים שׁוּם הֶסְבֵּרִים.
אָבִי אָמַר לרָחֵלי: "הַתּוֹלַעִים נֶחְמָדוֹת אֲבָל קְצָת מוּזָרוֹת".
הַשָּׁבוּעַ עָבָר בַּמִּשְׂחָקִים, בִּקְרִיאָה, וּבְסִפּוּרִים עַל כּוֹכָב תּוּת, רַק שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהֻזְכְּרוּ צִפוֹרִים הַתּוֹלַעִים מִיָּד שָׁתְקוּ וְהֶחֱלִיפוּ נוֹשֵׂא. וְאָבִי וְרָחֶל הִרְגִישוּ שְהַתּוֹלָעִים מְפָחַדוֹת מֵצִיפוֹרִים. אֳבָל לָמַה הֵם לֹא יָדְעוּ.
וּכְמוֹ שֶׁהַהַמְרָאָה הָיְתָה מְהִירָה כָּךְ גַּם הַנְּחִיתָה הִגִּיעָה לְפֶתַע כֶבּוּם חָזָק וְרַעֲשָׁנִי.

 
פרק 4: בְּכּוֹכָב תּוּת בָּפָעַם הָרִאשוֹנָה
כַּאֲשֶׁר גַּג הַחֲלָלִית נִפְתַּח וסְנוּפִּי ושְלוֹך יָצְאוּ רִאשוֹנִים כֹּל הַתּוֹלַעִים מִסָּבִיב שָׁאֲגוּ בְּשִׂמְחָה: "בָּרוּךְ בוֹאַכֶם" "יֹפִי שֶׁחֲזַרְתֶּם", וְגַם הָיוּ צְעָקוֹת: "אֵיפֹה הֶעָלִים שֶׁל הַתּוּת? – אֲנִי רָעֶב".
אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁהַיְּלָדִים הוֹצִיאוּ אֶת רֹאשָם נִהִיָיה שֶׁקֶט מֻחְלָט, וְאָז כֹּל הַתּוֹלַעִים מִסָּבִיב צָעֲקוּ: " הַצִּילוּ… בָּאוּ לָהָרוּג אוֹתָנוּ… הַצִּילוּ…", וְכֻלָּם הֵחֵלּוּ בִּמְנוּסָת בֶּהָלָה לְכָל הָכִּיוּונִים.
"תֵּרָגְעוּ, הֵם לֹא יַעֲשׂוּ לָכֶם כֹּל רַע" צָעַק אַחֲרֵיהֶם שְלוֹך.
"הֵם חֲמוּדִים, וְהֵם לְצִדֵּנוּ" הֶחְרֵתָה אַחֲרָיו סְנוּפִּי.
אֲבָל זֶה לֹא עָזַר. הַתּוֹלַעִים בָּרְחוּ כְּאִלּוּ רָאוּ אֶת הַשֵּׁדִים הָאֲדֻמִּים מֵהָגֶיהֶינוֹם.
"מָה עָשִׂינוּ שֶׁהֵם כֹּל כָּךְ מְפַחֲדִים מֶאִיתָנוּ?" שָׁאַל אֲבִי.
"תֵּדַע לְךָ שֶׁכָּאן כֻּלָּם גְּדֵלִים וּמְחֻנָּכִים עִם הָאֱמוּנָה שֶׁבְּנֵי הָאָדָם רַק מְחַפְּשִׂים תוֹלָעֶי מֶשִׁי כְּדֵי לִדְרֹך עֲלֵיהֶם וְלִמְעֹךְ אוֹתָם, וְלָכֵן הֵם לֹא מַאֲמִינִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּנֵי אָדָם נֶחְמָדִים שֶׁכְּדַאי לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם" הִסְבִּירָה סְנוּפִּי.
"אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, תָּנוּחוּ וְתֹאכְלוּ מָשֶהוּא פֹּה בְּמֶרְכָּז הֶחָלָל שֶׁלָּנוּ, שֶׁבּוֹ יֵשׁ מִטְבָּח יָפֶה, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ לְהַסְבִּיר לָהֶם הַכֹּל" אָמַר שְלוֹך.
כַּעֲבֹר כְּשָׁעָה הֵחֵלּוּ לְהוֹפִיעַ תּוֹלַעִים אַמִּיצוֹת מִסָּבִיב שֶׁשָּׁאֲלוּ" אַתֶּם בְּאֱמֶת לֹא דּוֹרְכִים עַל תּוֹלַעִים? אַתֶּם בְּנֵי אָדָם נֶחְמָדִים?".
אָבִי ורָחֵלי הִסְבִּירוּ שׁוּב וְשׁוּב שֶׁהֵם אוֹהֲבִים תוֹלָעֵי מֶשִׁי, וְלֹא יַעֲשׂוּ לָהֶם כֹּל רַע.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר כְּבָר לֹא הָיְתָה כִּמְעַט שׁוּם תּוֹלַעַת שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אִתָּם… חוּץ מֵהַתּוֹלַעַת הַחַשְׁדָנִית שְלוֹנְגָה שֶׁגָּרָה בַּקָּצֶה הַכְּפָר בַּבַּיִת שֶׁעָשׂוּי מֵאֶבֶן חֲזָקָה. וּכְפִי שֶׁכֻּלָּם הִכִּירוּ אוֹתָהּ: שְלוֹנְגָה לֹא הֶאֱמִינָה לְאַף תּוֹלַעַת וּבֶטַח לֹא לִבְנֵי אָדָם. כֻּלָּם הָיוּ חֲשׁוּדִים בְּעֵינֶיהָ, וְלָכֵן לֹא הָיוּ לָהּ חֲבֵרִים מַמָּשׁ.
שְלוֹנְגָה הוֹדִיעָה: "אֲנִי לִבְנֵי הָאָדָם הָרַצְחָנִיִים הָאֵלֶּה לֹא מִתְקָרֶבֶת. הֵם יַהַרְגוּ אֶת כֻּלְּכֶם יוֹם אֶחָד. תִּרְאוּ שֶׁבַּסּוֹף רַק אֲנִי אֶשָּׁאֵר בְּבֵית הָאֶבֶן שֶׁלִּי – וְאִלּוּ אַתֶּם תֵּהָפְכוּ לְמִיץ תּוֹלַעִים תַּחַת נֶעָלֵיהֶם הָרָצְחָנִיוֹת שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם".
אֲבָל אַף אַחַת מֵהַתּוֹלַעִים לֹא הִקְשִׁיבָה לִשְלוֹנְגָה, וְהִיא מִצִּדָּהּ כֹּל כָּךְ רָצְתָה לְהוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁהִיא צוֹדֶקֶת.
"אֲבָל אֵיךְ אֲנִי אַרְאֶה לָהֶם שֶׁאֲנִי צוֹדֶקֶת?" חָשְׁבָה שְלוֹנְגָה.

 
פרק 5: מְזִימָתַה שֶל שֶלוֹנְגָה
שְלוֹנְגָה לֹא תָּמִיד הָיְתָה כָּזוֹ חַשְׁדָנִית.
בִּצְעִירוּתָהּ שְלוֹנְגָה הָיְתָה תּוֹלַעַת סַקְרָנִית וְחָכְמָה שֶׁהִתְנַדְּבָה תָּמִיד לָטוּס לְכַדּוּר הָאָרֶץ לִמְשִׂימוֹת עָלֵי הַתּוּת.
פַּעַם כששְלוֹנְגָה הִגִּיעָה לְבִקּוּר בַּכַּדּוּר הָאָרֶץ הִיא רָאֲתָה בְּנֵי אָדָם וְסָקְרָנוּתָה מָשְׁכָה אוֹתָהּ לְדַבֵּר אִתָּם.
הַשֻּׁתָּפָה שֶׁלָּהּ לַטִּיסָה הַהִיא הָיְתָה תּוֹלַעַת זְקֵנָה יָיחָסִית, ושְלוֹנְגָה לֹא הִצְלִיחָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ שֶׁכְּדַאי לְנַסּוֹת וּלְדַבֵּר עִם בְּנֵי הָאָדָם. אָז שְלוֹנְגָה הִתְגַנְּבָה בַּשֶּׁקֶט בִּזְמַן שְשוּתָפְתָה לַמַּסָּע הָיְתָה עֲסוּקָה בְּאִסּוּף עָלִים, וְזָחֲלָה בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן אֲנָשִׁים שֶׁעָסְקוּ בְּבִקּוּעַ עֵצִים לִמְדוּרָה.
שְלוֹנְגָה הִפְתִּיעַ אוֹתָם וְאָמְרָה: " שָׁלוֹם לָכֶם אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים, שֶׁמִּי שְלוֹנְגָה מִכּוֹכָב הָלֶכֵת תּוּת".
הָאֲנָשִׁים, שֶׁלָּבְשׁוּ מָדֶּי צָבָא, הֵרִימוּ מַקְלוֹת שֶּבֶּדִיעָבַד הִתְבָּרְרוּ כְּרוֹבִים, וְהֵחֵלּוּ לִירוֹת לְכִוּוּן שְלוֹנְגָה.
שְלוֹנְגָה הֵחֵלָּה לִבְרֹחַ בִּמְהִירוּת וְקָפְצָה לַחֲלָלִית – וְלָחֲצָה עַל הַכַּפְתּוֹר הָאָדֹם.
אֲבָל אָז נִזְכְּרָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ הַתּוֹלַעַת הַזְּקֵנָה, וְעַכְשָׁיו זֶה מְאֻחָר מִדָּי, הַחֲלָלִית זִנְּקָה וַחֲבֶרְתָּהּ נוֹתְרָה לָמוּת בְּכַדּוּר הָאָרֶץ לְבַדָּהּ…
מֵאָז שְלוֹנְגָה לֹא מַאֲמִינָה בְּאִישׁ אוֹ תּוֹלַעַת.
כָּעֵת הֶחְלִיטָה שְלוֹנְגָה שֶׁהִיא תּוֹכִיחַ לְכֻלָּם אֵיזֶה רַע בְּנֵי הָאָדָם מְסֻגָּלִים לַעֲשׂוֹת. הִיא תָּרְאֶה לָהֶם.. שְלוֹנְגָה הֵכִינָה מַלְכֹּדֶת תּוֹלַעִים וְחִכְּתָה שֶׁאַחַת מֵאַחְיוֹתֶיהָ אוֹ אַחֶיהָ הַתּוֹלַעִים יִיפְלוּ לַמַּלְכֹּדֶת, וְאָז תִּקְרָא לְיַלְדֵי בְּנֵי הָאָדָם וְנִרְאֶה מָה יִהְיֶה..
וְאָכֵן אַחַת מֵהַתּוֹלַעִים הַמַּצְחִיקוֹת נָפְלָה בְּמָלְכּוֹדְתָה שֶׁל שְלוֹנְגָה.. וְאָז שְלוֹנְגָה קָרְאָה לַיְּלָדִים: "אֲבִי, רָחֵל, בּוֹאוּ לַעֲזֹר לִי".
הַיְּלָדִים רָצוּ לַכִּוּוּן הַקּוֹל כְּדֵי לִרְאוֹת בַּמֶּה יוּכְלוּ לַעֲזֹר.
מָה שֶׁקָּרָה בְּאֱמֶת זֶה שֶׁצִפוֹרִים הַטּוֹרְפוֹת תּוֹלַעִים שֶׁנִּמְצָאוֹת בִּמְצוּקָה רָאוּ אֶת הַתּוֹלַעַת שֶׁלָּכְדָה שְלוֹנְגָה כְּשֶׁהִיא תְּפוּסָה בְּמַלְכֹּדֶת וְהֵם הִתְקָרְבוּ לִנְחִיתָה כְֹּשֶכָוַונָתָם הַבְּרוּרָה לִלְכֹּד וְלִטְרֹף אֶת הַתּוֹלַעַת הָמִיסְכֶּנָה.
בְּדִיּוּק כַּאֲשֶׁר אַחַת הַצִפורִים כִּמְעַט וְתָפְסָה אֶת הַתּוֹלַעַת הִגִּיעוּ הַיְּלָדִים.
שְלוֹנְגָה שֶׁלֹּא לָקְחָה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַצִפורִים נִבְהֲלָה וְצָעֲקָה לָעֶזְרָה, וְהַצִּפּוֹר שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָהּ שִׁנְּתָה כִּוּוּן וְהֵחֵלָּה לְהִתְקָרֵב לשְלוֹנְגָה בִּמְקוֹם הַתּוֹלַעַת הָלֶכוּדָה.
שְלוֹנְגָה חָשְׁבָה שֶׁעוֹד רֶגַע הִיא מֵתָה. אֲבָל…

 
פרק 6: הָטִיסָה הָמַפְחִידָה
אָבִי רָאָה מָה שֶׁקּוֹרֶה וּמִיָּד הֵרִים מַקֵּל מֵהָרִצְפָּה וְרָץ בִּמְהִירוּת לְכִוּוּן שְלוֹנְגָה שֶׁהִבִּיטָה בַּפַּחַד בַּצִּפּוֹר הַמִּתְקָרֶבֶת.
אָבִי חָבַט בְּכָל כֹּחוֹ בְּצַד הַצִּפּוֹר שֶׁהִשְׁמִיעָה צְעָקָה וְעָפָה כֹּל עוֹד רוּחָהּ בָּהּ מֵהַמָּקוֹם.
הוּא שָׁאַל אֶת שְלוֹנְגָה בְּעוֹדוֹ מִתְנָשֶף: "אֶת בְּסֵדֶר?", ושְלוֹנְגָה עָנְתָה: " תּוֹדָה שֶהִיצָלְתּ אֶת חַיַּי, הַצִּפּוֹר בְּוַדַּאי הָיְתָה נוֹתֶנֶת אוֹתִי כְּמָזוֹן לַגּוֹזָלִים שֶׁלָּהּ".
אָבִי הִיקְשָה: "לָמָּה הִיא תָּקְפָה דַּוְקָא אוֹתָךְ?".
בָּהַתְחָלָה שְלוֹנְגָה הִתְבַּיְּשָׁה לְסַפֵּר אֶת מַעֲשֶׂיהָ, וְאָז הִתְעַשְּׁתָה וְסִפְּרָה אֶת כֹּל הַסִּפּוּר מִתְחִילָתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וְהִסְבִּירָה שֶׁכָּעֵת הִיא מְבִינָה שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים טוֹבִים וְיֵשׁ אֲחֵרִים שֶׁרָעִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְהַבְדִּיל בְּנֵיהֶם.
אָבִי ורָחֵלי שִׁחְרְרוּ בְּנָתַיִים אֶת הַתּוֹלַעַת הלכודה, וְכֻלָּם הִתְאָסְפוּ בְּחֲצַר הַכְּפָר לִפְגִישָׁה לְלֹא פְּחָדִים וַחֲשָׁדוֹת.
אָבִי שָׁאַל: " אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְטַיֵּל בְּכוֹכָב שֶׁלָּכֶם? " כֻּלָּם שָׂמְחוּ וְאָמְרוּ: " בֶּטַח, בּוֹאוּ וְנִרְאֶה לָכֶם אֵיזֶה כּוֹכָב יָפֶה יֵשׁ לָנוּ פֹּה".
אַחַת הַתּוֹלַעִים שָׁרְקָה שְׁרִיקָה מְיֻחֶדֶת וּלְפֶתַע הֵגִיחוּ פָּרְפָּרֵי עֲנָק צִבְעוֹנִיִים וְהַתּוֹלַעִים טִפְּסוּ עֲלֵיהֶם.
אֶחָד הַתּוֹלַעִים צָעַק לַיְּלָדִים: "טַפְּסוּ עַל פַּרְפַּר לִבְחִירָתְכֶם וְתִרְאוּ אֵיזֶה כֵּיף יִהְיֶה לָכֶם".
הַיְּלָדִים טִפְּסוּ בַּפַּחַד וְהִתְרַגְּשׁוּת עַל פָרְפָרֵי הָעֲנָק וְהִתְרוֹמְמוּ בָּאֲוִיר בִּצְעָקוֹת שֶׁל פָּחַד וְחֶדְוָה.
זֶה הָיָה כֵּיף לֹא רָגִיל!
הֵם הִתְרוֹמְמוּ מֵעַל הַנְּהָרוֹת וְהַיּעָרוֹת, וְהִגִּיעוּ עַד לְפִּסְגָת הֶהָרִים הָמוּשְלָגִים – וַחֲזָרָה לְמַטָּה.
הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְלֵאִים בַּפַּרְפַּרִים צִבְעוֹנִיִים וּבִצְעָקוֹת כֶיפִייוֹת שֶׁל: "וואו… אֵיזֶה יֹפִי..".
אָבִי צָעַק לְרָחֵלי: "אַף אֶחָד לֹא יַאֲמִין לַנּוּ, חֲבָל שֶׁאֵין מַצְלֵמָה".
כָּכָה הֵם הִתְעוֹפְפוּ שָׁעָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁפִּתְאֹם רָאוּ לָהַקַת צִפורִים שֶׁהִגִּיעוּ מִכִּוּוּן דָּרוֹם, וְהַפַּרְפַּרִים הֵחֵלּוּ לִבְרֹחַ בְּפַחַד…

 
פרק 7: הָאַסֶיפָה
אַחַת מֵהַצִפוֹרִים פָּנְתָה לַפַּרְפַּר עָלָיו טָסָה רָחֵלי, ושְלוֹנְגָה שֶׁרָאֲתָה זֹאת כִּוְּנָה אֶת הַפַּרְפַּר שֶׁלָּהּ בְּתִמְרוֹן מְסֻכָּן מוּל עֵינֵי הַצִּפּוֹר וְכָךְ כִּמְעַט ושְלוֹנְגָה נִתְפְּסָה – אֲבָל בְּעֶזְרַת הָתִימְרוּן הִיא הִצִּילָה אֶת רָחֵלי.
הַצְּעָקוֹת וְהַצְּוָחוֹת מִסָּבִיב הֶחְרִישׁוּ אֶת אָזְנֵי הַיְּלָדִים…
אָבִי הִרְגִּישׁ שֶׁהַפַּרְפַּר עָלָיו הוּא יוֹשֵׁב וְטָס מִשְׁתּוֹלֵל מִפַּחַד. אָבִי הֶחֱזִיק בּוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וְכָךְ גַּם רָחֵלי.
כֻּלָּם הִתְפַּזְּרוּ לְכָל הָכִּיוּונִים ורָחֵלי צָעֲקָה לְאָבִי: "תְּכַוֵּן אֶת הַפַּרְפַּר שֶׁלְּךָ לְכִוּוּן הַנָּהָר ונִיפָגֶש שָׁם לְמַטָּה".
"בְּסֵדֶר" עָנָה אָבִי וּשְׁנֵיהֶם הִתְאַמְּצוּ וְסוֹף סוֹף נִפְגְּשׁוּ עַל גְּדַת הַנָּהָר מִתְנָשְפִים וְנִרְגָּשִׁים.
לְאַט לְאַט הִתְאָסְפוּ עוֹד תּוֹלַעִים וּפַרְפַּרִים מִסְּבִיבָם, וְאָבִי שֶׁנִּרְגַּע מְעַט שָׁאַל אֶת שְלוֹך: "לָמָּה הַצִפורִים חוֹטְפוֹת תּוֹלַעִים?". שְלוֹך הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּעֶצֶב וְעָנָה: "הֵן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּנוּ כְּמָזוֹן עֲבוּר הָאֶפְרוֹחִים שֶׁלָּהֶן, וַאֲנַחְנוּ לֹא מַמָּשׁ יוֹדְעִים הֵיטֵב כֵּיצַד לַחֲמֹק וְלָנוּס מֵהֶן".
אָבִי חָשַׁב לְרֶגַע וְאָמַר: "מַדּוּעַ שֶׁלֹּא יִתְּנוּ לְגוֹזָלֶיהֵם גַּרְעִינִים? זֶה גַּם בָּרִיא וְגַם מַשְׂבִּיעַ".
שְלוֹך הִסְתָכֵּל בְּאָבִי וְעָנָה: "מָה לַעֲשׂוֹת וּבֶּכּוֹכָבְנוּ אֵין כְּלָל גַּרְעִינִים שֶׁמַּתְאִימִים לַצִפורִים? נִסִּינוּ לְגַדֵּל פֹּה אֲבָל לְצַעֲרֵנוּ זֶה לֹא הִצְלִיח, וְגַם אִם הָיָה מַצְלִיחַ – כֵּיצַד יָכֹלְנוּ לְשַׁכְנֵעַ צִפורִים לְשַׁנּוֹת מִמִנְהָגָם?"
אוֹתוֹ לַיְלָה אָבִי חָשַׁב וְחָשַׁב כֵּיצַד לַעֲזֹר לַתּוֹלַעִים חֲבֵרוֹתָיו וּבַבּוֹקֵר בִּקֵּשׁ לְדַבֵּר בָּאֲסֵפָה כְּלָלִית עִם כֹּל הַתּוֹלַעִים.
אָבִי פָּתַח וְאָמַר: "תִּרְאוּ, אֲנַחְנוּ רַק אוֹרְחִים פֹּה, אֲבָל לִפְעָמִים אוֹרֵחַ לְרֶגַע רוֹאֶה דְּבָרִים שֶׁיְּצוּרִים הַחַיִּים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם מְסֻיָּם לֹא רוֹאִים כֵּיוָן שֶׁהֵם רְגִילִים לְאוֹתוֹ מַצָּב מִיָלְדוּתָם".
"נָכוֹן" אָמְרוּ כֻּלָּם וְהִנְהָנוּ.
"וּבְכֵן, מָה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה זֶה שֶׁאַתֶּם הַתּוֹלַעִים בְּכוֹכָב תּוּת חַיּוֹת בְּמָקוֹם נֶהְדָּר אֲבָל מְפַחֲדוֹת כֹּל הַזְּמַן מִדְּבָרִים רַבִּים. בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מֵהַצִפוֹרִים, מֵהַנְּהָרוֹת שֶׁמָּא יָצִיפוּ אֹתְכֶם… נָכוֹן?"
"כֵּן, אַתָּה צוֹדֵק", עָנוּ כֻּלָּם. "אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה נֶגֶד הַפְּחָדִים הַלָּלוּ?".
אָבִי חִכָּה שֶׁיִּהְיֶה שֶׁקֶט וְאָמַר: "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן לַתָּכְנִית שֶׁתִּפְתֹּר אֶת כֹּל הַבְּעָיוֹת, אֲבָל צָרִיךְ שִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְהַסְכָּמָה".
"רוֹצִים לִשְׁמֹעַ?" הִמְשִׁיךְ אֲבִי.
"כֵּן! כֵּן!" זָעֲקוּ כֹּל הַתּוֹלַעִים….

 
פרק 8: הָטִיסָה חָזַרָה לְכָּדוּר הָאָרֶץ
אָבִי הֵרִים אֶת יָדוֹ וְאָמַר: "הַתָּכְנִית יְכוֹלָה לְהַצְלִיחַ אֲבָל הִיא מְסֻכֶּנֶת".
הַתּוֹלַעִים שָׁתְקוּ וְהֶאֱזִינוּ בְּמֶתַח לְדִבְרֵי אֲבִי.
"הַתָּכְנִית בְּעִקָּר מְסֻכֶּנֶת לִי ולרָחֵלי – אֲבָלאֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָקַחַת אֶת הַסִּכּוּן!".
וּבְכֵן, מָה שֶׁלֹּא סִפַּרְנוּ קוֹדֵם זֶה שֶׁלִּפְנֵי הָאֲסֵפָה אָבִי דִּבֵּר עִם רָחֵלי וְהִיא שֶׁהֶעֶלְתָה אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁהִצִּיג אָבִי לִפְנֵי הָאֲסֵפָה וּבִקְשָה שְאָבִי יָצִיג אוֹתָה לָתוֹלָעִים בִּשְמָה.
הָרַעְיוֹן הוּא שֶׁבִּמְשִׂימָה הַקְּרוֹבָה שֶׁל הַחֲלָלִית לְאִסּוּף עֲלֵי תּוּת מִכַּדּוּר הָאָרֶץ יָטוּסוּ גַּם אָבִי ורָחֵלי חֲזָרָה לָאָרֶץ וְיַאַסְפוּ הַרְבֵּה גַּרְעִינִים שֶׁמַּתְאִימִים לְצִפורִים – וְיָבִיאוּ אוֹתָם לְכַדּוּר תּוּת. אָמְנָם הַתָּכְנִית עֲדַיִן לֹא כָּלְלָה אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ יְשַׁכְנְעוּ אֶת הַצִפורִים לְהַחֲלִיף אֶת הַתּוֹלַעִים בְּגַרְעִינִים כַּאֲרוּחָה לֶצֶאְצֳאֵיהֶם, אוּלָם כְּפִי שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ: "דַּיָּה לְצָרָה בִּשְעָתֳה" וְכֵן "לְכָל דָּבָר יֵשׁ זְמַן וְעֵת" וְאוּלַי נוֹסִיף עוֹד בִּטּוּי שֶׁיּוֹתֵר מַתְאִים לִיְלָדִים: "נְטַפֵּס עַל הַהַר (אוֹ עָדִיף עֵץ) כְּשֶׁנַּגִּיעַ אֵלָיו" (יֵשׁ עוֹד בִּטּוּיִים אֲבָלנִרְאֶה לִי שֶׁהֵבַנְתֶּם אֶת הָרֶמֶז).
בְּכָל אֹפֶן הָאֲסֵפָה הֶאֱזִינָה לְאָבִי בֶּקְשֶב רָב, וְאָבִי הִמְשִׁיךְ: "מָתַי אַתֶּם מְתַכְנְנִים לָשׁוּב לַכַּדּוּר הָאָרֶץ?"
הֵחֵלּוּ מִלְמוּלִים וְלִחְשוּשִים בְּקֶרֶב קָהָל הַתּוֹלַעִים וְאָז הַתּוֹלַעַת שְלוֹנְגָה פָּתְחָה וְאָמְרָה לִרֶעוֹתֶיה הַתּוֹלַעִים: "תַּפְסִיקוּ לִהְיוֹת כְּאִלּוּ חַשְׁדָנִים". הִיא הִסְתַּכְּלָה לְכִוּוּן אָבִי וְאָמְרָה: "מָתַי אַתֶּם רוֹצִים שֶׁנֵּצֵא לַדֶּרֶךְ"?
אָבִי אָמַר: "כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם יוֹתֵר טוֹב".
"אָז נָטוּס מָחָר!" עָנְתָה שְלוֹנְגָה, ושְלוֹך הוֹסִיף: "אֲנִי אֲטַפֵּל בְּהֲכָנַת הַחֲלָלִית וְכֻלָּנוּ נֵצֵא מָחָר לַדֶּרֶךְ".
הַתּוֹלַעִים כֻּלָּם הֶרִיעוּ וְשָׂמְחוּ שֶׁהַיְּלָדִים לְצִדָּם. הֵם כְּבָר סָמְכוּ עַל הַיְּלָדִים לְגַמְרֵי.
לְמָחֳרָת הַיּוֹם הֶעֱמִיסוּ כֻּלָּם אֶת הַשַּׂקִּים הָרֵיקִים (גַּם עֲבוּר גַּרְעִינִים וְגַם עֲלֵי תּוּת) וְהָאוֹכֵל, ושְלוֹך וסְנוּפִּי נִבְחֲרוּ לְלַוּוֹת אוֹתָם שׁוּב בַּמַּסַּע שֶׁכֵּן הֵם שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הַיְּלָדִים מִלְכָתְכִילָה.
כָּאֲשֶׁר הַכֹּל הָיָה מוּכָן וְהֵם יָשְׁבוּ בָּחֲלָלִית הַתּוּת כֻּלָּם מָחְאוּ כַּפַּיִם וְצָעֲקוּ: "לְהִתְרָאוֹת יְלָדִים – וּבְהַצְלָחָה!", וְכַמּוּבָן גַּם בְּרָכוֹת הַצְלָחָה לְחַבְרֵיהֶם סְנוּפִּי ושְלוֹך נִשְׁמְעוּ מִכָּל כִּוּוּן.
אָז שְלוֹך לָחַץ עַל הַכַּפְתּוֹר הָאָדֹם (הַזָּכוּר בְּעֶצֶם לַטּוֹב) וְהַגַּג נִסְגַּר.
שהָרַעַשׁ הִתְגַּבֵּר אֲבָל פִּתְאֹם הֵם הִרְגִּישׁוּ רְעִידוֹת חֲזָקוֹת וְהַחֲלָלִית לֹא הִתְרוֹמְמָה – אֶלָּא לְהֶיפֶך! נִרְאֶה הִיא שׁוֹקַעַת בָּאֲדָמָה! נִרְאֶה שְמָשֵהוּ רַע מְאֹד קוֹרֶה לַחֲלָלִית…

 
פרק 9: הָיְלָדִים שָבִים הָבַּיְתָּה לְבִּיקוּר
"תִּלְחַץ עַל הַכַּפְתּוֹר הַחוּם" צָעַק שְלוֹך לְאָבִי, וְאָבִי בִּתְגוּבָה מִיָּד, וּמִבְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל, רָץ לַכַּפְתּוֹר הַחוּם הָעֲנָק וְלָחַץ עָלָיו בְּכָל כֹּחוֹ.
נִשְׁמַע רַעַשׁ שֶׁל נִתּוּק חֶבֶל וְהַחֲלָלִית הִמְרִיאָה לַשָּׁמַיִם בִּמְהִירוּת.
"מָה זֶה הָיָה"? שָׁאַל אָבִי אֶת שְלוֹך.
"שָׁכַחְתִּי לְשַׁחְרֵר אֶת הָעוֹגֵן שֶׁל הַחֲלָלִית בִּגְלַל שֶׁהַפְּרִידָה מֵהַחֲבֵרִים הַפַּעַם הָיְתָה יוֹתֵר מְרַגֶּשֶׁת, וַחֲלָלִית שֶׁמֻּפְעֶלֶת בְּהֱיוֹתָה קְשׁוּרָה לְעוֹגֵן שׁוֹקַעַת בִּמְקוֹם לְהַמְרִיא".
"אָז מַזָּל שֶׁאָמַרְתָּ לִי לִלְחֹץ עַל הַכַּפְתּוֹר הַחוּם" אָמַר אֲבִי, ושְלוֹך הֵשִׁיב: "כֵּן, וּמַזָּל שֶׁלֹּא הִתְבַּלְבַּלְתָּ וְלָחַצְתָּ עַל הַכַּפְתּוֹר בַּזְּמַן!".
כֻּלָּם נֶהֱנוּ מִשָּׁבוּעַ הַטִּיסָה וּבִלּוּ כֶּהֶרְגֶלָם בְּמִשְׂחָקִים יְשָׁנִים וְטוֹבִים, וַאֲפִלּוּ הִמְצִיאוּ מִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים.
סְנוּפִּי גִּלְּתָה שֶׁחֲבֵרוֹתֶיהָ הֵכִינוּ לָהּ "מכטוסים" (מִכַּתָּבִים לַמָּטוֹס) וּבָהֶם הַרְבֵּה חִידוֹת וְתַשְׁבֵּצִים שֶׁאוֹתָם כֻּלָּם פָּתְרוּ בָּהֲנָאָה רַבָּה.
כֶּשְהָחַלַלִית הִתְקָרְבָה לַכַּדּוּר הָאָרֶץ הֵם הִתְחִילוּ לַחֲשֹׁב כֵּיצַד הֵם יַאַסְפוּ אֶת כֹּל הַדְּבָרִים, וְאָז אָבִי אָמַר לַתּוֹלַעִים: "אַתֶּם תִּאְסְפוּ כָּרָגִיל אֶת הֶעָלִים שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים לֶאֱסֹף, וַאֲנִי ורָחֵלי נֵלֵךְ לֶאֱסֹף גַּרְעִינִים".
וּבְאֱמֶת, כְּשֶׁנָּחֲתוּ לְיַד עֵץ הַתּוּת הָעֲנָק הַתּוֹלַעִים נִגְּשׁוּ לִמְלָאכְתָם , וְאִלּוּ הַיְּלָדִים לָקְחוּ אֶת שַׂקֵּי הַגַּרְעִינִים הָרֵיקִים אִתָּם וְהֵחֵלּוּ לָרוּץ לְכִוּוּן בֵּיתָם.
כְּצָפוּי הוֹרֶיהֶם שָׂמְחוּ לִרְאוֹתָם וְכַאֲשֶׁר הַחִבּוּקִים וְהַנְּשִׁיקוֹת נִרְגְּעוּ הֵם בִּקְּשׁוּ לָדַעַת מָה קָרָה לָהֶם וּלְאָן נֶעֶלְמוּ.
הַיְּלָדִים הִתְנַצְּלוּ וְהִסְבִּירוּ כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לַחֲשֹׂף כְּרֶגַע אֶת שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם אֲבָל הִבְטִיחוּ שֶׁקָּרוּ לָהֶם רַק דְּבָרִים טוֹבִים.
אַבָּא וְאִמָּא שֶׁל הַיְּלָדִים שׁוּב וְשׁוּב חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ אוֹתָם וְלֹא רָצוּ לָתֵת לָהֶם לָלֶכֶת לְשׁוּם מָקוֹם, אֲבָל אָבִי הִסְבִּיר שֶׁעָלָיו לֶאֱסֹף גַּרְעִינִים לְשַׂקִּים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ וְלִמְסֹר אוֹתָם לְמִישֶהוּ שֶׁמַּמָּשׁ צָרִיךְ אוֹתָם – וְהִפְצִיר בְּהוֹרָיו שֶׁיִּסְמְכוּ עַל רָחֵלי וְעָלָיו.
אַבָּא שֶׁלָּהֶם, שֶׁשְּׁמוֹ רָפִי, שָׁאַל אֶת רָחֵלי מַדּוּעַ אוֹתָם אֲנָשִׁים צְרִיכִים אֶת הַגַּרְעִינִים, אֲבָל רָחֵלי חִיְּכָה וְשׁוּב בַּקָּשָׁה שֶׁאַבָּא רָפִי יִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם:
"אַבָּא, תִּסְמֹךְ עָלֵינוּ שֶׁזֶּה חָשׁוּב וְאִלּוּ אַתָּה הָיִיתָ בִּמְקוֹמֵנוּ אָז הָיִיתָ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ דָּבָר" סִיְּמָה רָחֵלי.
אַבָּא שֶׁלָּהֶם (כְּלוֹמַר רָפִי) הֶחְלִיט שֶׁהוּא יְגַלֶּה מָה קוֹרֶה כָּאן…

 
פרק 10: רָפִי בָּחַלָלִית
רָפִי אָרַז בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים שֶׁיְּלָדָיו נָתְנוּ לוֹ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל גַּרְעִינִים לְפִי בַּקָּשַׁת יְלָדָיו, וּמָסַר אֶת הַשַּׂקִּים לַיְּלָדִים.
" הִנֵּה מָה שֶׁבִּקַּשְׁתֶּם, לְאָן אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַשַּׂקִּים"?
"לֹא נוּכַל לְגַלּוֹת לְךָ כְּרֶגַע" עָנוּ הַיְּלָדִים בְּיַחַד, וְלָקְחוּ אֶת הַשַּׂקִּים עַל גָבַּם – וְלַדֶּרֶךְ…
אֲבָל רָפִי לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַהַסְוָאָה שֶׁלּוֹ וְחָמַק וְעָקַב אַחֲרֵיהֶם.
רָפִי עָקַב אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעֵץ הַתּוּת, וְאָז הוּא הִתְחַבֵּא וְרָאָה אֶת הַחֲלָלִית ותוֹלָעֶי הָעֲנָק.
בִּתְחִלָּה רָפִי נִבְהַל וְרָצָה לִתְקֹף אֶת הַתּוֹלַעִים סְנוּפִּי ושְלוֹך עַל מְנַת לְהָגֵן עַל יְלָדָיו, אֲבָל כְּשֶׁרָאָה שֶׁהֵם חֲבֵרִים שֶׁל יְלָדָיו הוּא נִרְגַּע וּבְעֶזְרַת בֶּגֶד הַהַסְוָאָה שֶׁלּוֹ הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּלִי שֶׁשָּׂמוּ לֵב וְשָׁמַע אוֹתָם מְדַבְּרִים: "זֶה יַסְפִּיק לְחָדְשָׁיִם שֶׁל אוֹכֵל לַצִפורִים, וְלָכֵן בְּכָל חָדְשָׁיִם תִּצְטָרְכוּ לָשׁוּב עִם הַחֲלָלִית וְתָבִיאוּ אוֹסֵף חָדָשׁ שֶׁל גַּרְעִינִים לַכּוֹכָב תּוּת" אָמַר אֲבִי.
"כֵּן, אֲבָל אֵיךְ נְשַׁכְנֵעַ אֶת הַצִפורִים שֶׁגַּרְעִינִים יוֹתֵר בְּרִיאִים וּטְעִימִים מִתּוֹלַעִים"? אָמְרָה סְנוּפִּי בִּדְאָגָה.
"מָה אָמַרְנוּ, דַּיָּה לְצָרָה בִּשְעָתָה" אָמַר אֲבִי, וְכֻלָּם צָחֲקוּ, אֲבָלעֲדַיִן הָיְתָה מְעַט עַצְבָּנוּת וְדָאֲגָה בְּקוֹלָם.
לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ לְהַעֲמִיס אֶת כֹּל הַשַּׂקִּים לְתוֹךְ הַחֲלָלִית כֻּלָּם נִכְנְסוּ לָחֲלָלִית וְאָז רָפִי הִתְגַנֵּב גַּם הוּא לָחֲלָלִית וְלִבּוֹ פִּרְפַּר מִפַּחַד כַּאֲשֶׁר הַחֲלָלִית הִמְרִיאָה לַשָּׁמַיִם.
הַטִּיסָה הָיְתָה נְעִימָה עַד שֶׁרָפִי, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לָלֶכֶת לַשְּׁרוּתִים לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאָפֶּק יוֹתֵר (וְכָיָדוּע לְהִתְאָפֶּק זֶה מַמָּשׁ לֹא בָּרִיא), וְאָז הוּא לָחָשׁ לרָחֵלי: "רָחֵלי שֶׁלִּי… תַּצִּילִי אוֹתִי".
רָחֵל הִסְתַּכְּלָה לְכִוּוּן הַקּוֹל וּפִתְאֹם רָאֲתָה אֶת רָפִי אָבִיהָ בְּבִיגְדֶי הַהַסְוָאָה הַמְצוּיָנִים שֶׁלּוֹ.
"אַבָּא, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה"?
כֻּלָּם הִסְתַּכְּלוּ עַל רָפִי וְהוּא הָיָהמְאֹד נָבוֹךְ: " אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי לִפְנֵי שֶׁיִּבְרַח לִי"?
כֻּלָּם צָחֲקוּ וְאָבִי הִסְבִּיר לַתּוֹלַעִים שֶׁרָפִי הוּא אֲבִיהֶם, וְכֵן הִסְבִּיר לְרָפִי כֵּיצַד עוֹשִׂים פִּיפִּי בָּחֲלָלִית.
אַחַר כָּךְ רָפִי הִסְבִּיר לָהֶם שְכֶּאָבָּא שֶׁאוֹהֵב וְשׁוֹמֵר עַל יְלָדָיו הוּא הָיָה חַיָּב לְוַדֵּא שֶׁשּׁוּם דָּבָר רַע לֹא יִקְרֶה לָהֶם, וְלֹא סָבִיר שֶׁיְּלָדִים בְּגִילָם יֵעָלְמוּ לְיָמִים שְׁלֵמִים בְּלִי שֶׁהַהוֹרִים יֵדְעוּ הֵיכָן הֵם, וְלָכֵן הוּא הָיָה מְחֻיָּב כְּאַבָּא לַעֲקֹב וְלִרְאוֹת שְשְלוֹמָם טוֹב.
כֹּל הַדֶּרֶךְ מִכָּאן וְהָלְאָה הַיְּלָדִים וְהַתּוֹלַעִים נֶהֱנוּ מֵהָאַבָּא הָכֶּיפִי הַזֶּה, וְאָז הֵם הִסְבִּירוּ לוֹ אֶת הַבְּעָיָה שֶׁל הַצִפוֹרִים.
רָפִי אָמַר: "בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן לֹא אַסְכִּים שְיֶלָדָיי יְסַכְּנוּ כָּךְ אֶת חַיֵּיהֶם, וְלֹא יִהְיֶה מַצָּב שֶׁאֲבִי וְרָחֵל יִהְיוּ אוֹכֵל וּמָזוֹן לְצִפוֹרִים"…  

 
פרק 11: הָתוֹכְנִית שֶל רָפִי
הַנְּחִיתָה בְּכּוֹכָב תּוּת הָיְתָה מֻשְׁלֶמֶת וְלֹא הָיוּ שׁוּם תַּקָּלוֹת.
כִּפַּת הַחֲלָלִית נִפְתְּחָה כְּצָפוּי, וּכְמוֹ פַּעַם שֶׁעָבְרָה כֹּל הַתּוֹלַעִים הֶרִיעוּ לָחוֹזְרִים, וְהַפַּעַם הָיוּ גַּם פָּרְפָּרֵי עֲנָק בַּקָּהָל הַמַּמְתִּינִים.
וְכָךְ יָצְאוּ מֵהַחֲלָלִית שְלוֹך סְנוּפִּי אָבִי ורָחֵלי הַחוּצָה, אֲבָל מִנִּסָּיוֹן הַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת הֵם בִּקְּשׁוּ מֵרָפִי לְהַמְתִּין מְעַט בָּחֲלָלִית עַד שרָחֵלי תְּסַפֵּר לְכָל הַתּוֹלַעִים עַל אָבִיהָ רָפִי – הָאוֹרֵחַ הֶחָדָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אִתָּם.
בְּהַתְחָלָה הָיָה שׁוּב מְעַט פָּחַד בְּקֶרֶב הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים, בְּעִקָּר כִּי רָפִי הוּא לֹא יֶלֶד, וְאוּלָם לְאַחַר שרָחֵלי הִרְגִּיעַה אוֹתָם וְהִבְטִיחָה שֶׁזֶּהוּ אָבִיהָ, הַטּוֹב בָּעוֹלָם, אָז כֹּל הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים נִרְגְּעוּ וְחִכּוּ לִרְאוֹת אֶת רָפִי.
רָחֵלי צָעֲקָה: "אַבָּא, אַתָּה יָכוֹל לָצֵאת מֵהַחֲלָלִית, כֻּלָּם רוֹצִים לְהַכִּיר אוֹתְךָ".
רָפִי יָצָא מֵהַחֲלָלִית וְקָרַחְתוֹ הָמַבְהִיקָה זָהֲרָה בְּאוֹר כּוֹכָב תּוּת.
הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים מִילְמֵלוּ: "תִּרְאוּ – יֵשׁ לוֹ פָּנָס אוֹר מֵהָרֹאשׁ" וְכֻלָּם צָחֲקוּ, כּוֹלֵל רָפִי שְהִתְגָאַה בֶּקָרַחְתוֹ הַמְּפֹאֶרֶת (אַגַּב, כַּמָּה פַּרְפַּרִים חָשְׁבוּ שֶׁאוּלַי כְּדַאי לְאַמֵּץ אֶת הָרַעְיוֹן עֲבוּר כָּנְפֶיהֵם).
רָפִי נֶעֱמַד מִחוּץ לָחֲלָלִית וְקָד קִדָּה לִפְנֵי כֹּל הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים: " תּוֹדָה שֶׁקִּבַּלְתֶּם אוֹתִי וְאֵת יְלָדַיי בְּצֵל קוֹרָתְכֶם בַּכּוֹכָב מְיֻחָד זֶה".
הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים מָחְאוּ כַּפַּיִם בְּשִׂמְחָה, וְרָפִי סִמֵּן בְּיָדוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לֵאמֹר דָּבָר, וּלְאַט נִהְיֶה שֶׁקֶט.
"שָׁמַעְתִּי אֶת הַבְּעָיָה עִם הַצִפוֹרִים וְהַצּוֹרֵךְ לִגְרֹם לָהֶם לְהַחֲלִיף אֶת תַּפְרִיט הַתּוֹלַעִים, שֶׁזֶּה בְּעֶצֶם אַתֶּם, בְּגַרְעִינִים שֶׁהֵבֵאנוּ מִכַּדּוּר הָאָרֶץ"
כָּעֵת נִהְיֶה שֶׁקֶט מֻחְלָט, וְכֻלָּם הֶאֱזִינוּ לְדִבְרֵי רָפִי.
"אָמְנָם הַיְּלָדִים שֶׁלִּי אַמִּיצִים וּמוּכָנִים לְסַכֵּן אֶת עַצְמָם עֲבוּרְכֶם, אֲבָל זוֹ סַכָּנַת חַיִּים אִם צִפּוֹרֵי הָעֲנָק יִתְפְּסוּ בֶּטָרְפֶּיהֵם אֶת אַחַד מִיְלָדַיי וְיַהַפְכוּ אוֹתָם לְמָזוֹן גּוֹזְלִים".
לַחַשׁ שֶׁל אַכְזָבָה אֲבָל גַּם הַסְכָּמָה עָבַר בֵּין הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים.
"אֲבָליֵשׁ לִי רַעְיוֹן אַחֵר שֶׁעָשׂוּי לְהַצְלִיחַ – וּלֶדָעַתִי עִם סִכּוּייִּם טוֹבִים יוֹתֵר" סִכֵּם רָפִי.
"נִשְׁמַע, נִשְׁמַע" נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת מִכֹּל עֵבֶר, וְרָפִי הִמְשִׁיךְ: "אָז הַתָּכְנִית שֶׁלִּי הִיא כָּזוֹ…".
וְאָז רָפִי הִתְחִיל לְפָרֵט תָּכְנִית מְסֻכֶּנֶת אֲבָל כְּכָל שֶׁהַהֶסְבֵּר הִתְקַדֵּם כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁרָפִי בְּאֱמֶת חָכַם וְיוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר.
הַשִּׂיחָה קָלְחָה הֵיטֵב וְכֻלָּם הִמְשִׁיכוּ לְהַקְשִׁיב לְרָפִי, אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע הִתְקַדְּרוּ הַשָּׁמַיִם, וְכֻלָּם הִבִּיטוּ לְמַעְלָה.
לְחֶרְדָתַם, רָאוּ לָהַקָת צִפורִים גְּדוֹלָה שֶׁהִגִּיעָה מִשָּׁמַיִם וְהִתְקָרְבָה עַל מְנַת לַחֲטֹף תּוֹלַעִים.
רָפִי, שֶׁשָּׁמַע עַל טִיסֶת יְלָדָיו עַל גָבָּם שֶׁל פָּרְפָּרֵי הָעֲנָק צָעַק: "תְּנוּ לִי פַּרְפַּר לָעוּף לִקְרַאת הַצִפורִים…".
 
פרק 12: רָפִי הָאַמִיץ
אֶחָד הַפַּרְפַּרִים הַקָּרוֹב לְרָפִי הִתְכּוֹפֵף וְרָפִי זִנֵּק עַל גָּבוּ.
רָפִי שָׁלַף מִכִּיסוֹ מִיכַל צֶבַע לִצְבִיעַת מִיסְתוֹר (זֶה צֶבַע שֶׁמַּחֲזִיקִים בֶּבִּיגְדֵי הַסְוָאָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל), וְרָפִי צָעַק לַפַּרְפַּר לָטוּס בְּאֹמֶץ לְכִוּוּן הַצִפורִים.
כְּאֵשׁר הִתְקָרְבוּ לַצִפוֹרִים, רָפִי פִּזֵּר צֶבַע שֶׁבִּלְבֵּל אֶת הַצִפורִים, שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁזֶּהוּ עָנָן מַפְחִיד שֶׁבָּא לִתְקֹף אוֹתָם, וְהֵם בָּרְחוּ מִיָּד בְּלִי לִפְגֹעַ בְּאַף תּוֹלַעַת.
כֹּל הַתּוֹלַעִים צָעֲקוּ לְרָפִי וְלַפַּרְפַּר הָאַמִּיץ: "כֹּל הַכָּבוֹד, כֹּל הַכָּבוֹד". וְרָפִי נַחַת מִיָּד וְאָמַר: "תְּנוּ לִי אֶת שַׂקֵּי הַגַּרְעִינִים".
רָפִי פָּנָה לַפַּרְפַּר הָאַמִּיץ: "תָטִיס אוֹתִי לְהָרִים, הֵיכָן שֶׁהַצִפורִים מְקַנְּנוֹת וּמְגַדְּלוֹת אֶת גוֹזָלֶיהֵם".
וְכָךְ, עָמוּסֶי שַׂקֵּי גַּרְעִינִים, טָסוּ רָפִי וְהַפַּרְפַּר גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָפִּיסְגָה.
רָפִי הֶעֱמִיס אֶת הַשַּׂקִּים עַל גָּבּוֹ, וְלַבוּשׁ בֶּבִּיגְדֶי הַהַסְוָאָה שֶׁלּוֹ הוּא הִתְקָרֵב לֶקִינֶי הַצִפורִים.
הוּא פִּזֵּר גַּרְעִינִים מִסָּבִיב לָקִינִים וְאָז חִפֵּשׂ קֵן שֶׁבּוֹ הַגּוֹזְלִים לְבַדָּם וְהַהוֹרִים טָסוּ לְהָבִיא מָזוֹן.
כְּשֶׁמָּצָא קַן כָּזֶה, רָפִי נִכְנָס בִּזְהִירוּת פְּנִימָה וְנָתַן לַגּוֹזָלִים גַּרְעִינִים יָשָׁר לֶפִיוֹתֶיהֵם.
הַגּוֹזָלִים אָהֲבוּ כַּמּוּבָן אֶת הַגַּרְעִינִים וְצִיְּצוּ: "אֵיךְ קוֹרְאִים לָאֹכֶל הַטָּעִים הַזֶּה"?
רָפִי עָנָה: "אֵלּוּ גַּרְעִינִים".
מֵאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ הַגּוֹזָלִים לְצַיֵּץ: "עוֹד גַּרְעִינִים וְעוֹד גַּרְעִינִים".
רָפִי שֶׁנָּתָן לָהֶם רַק מְעַט, וְאֵת הַשְּׁאָר פִּזֵּר בָּחוּץ, הִסְתַּתֵּר מִחוּץ לָקִינִים וְהִמְתִּין.
כֶּשֶהָהוֹרִים הַצִפורִים שָׁבוּ לַקֵּן הֵם שָׁמְעוּ אֶת גוֹזָלֶיהֵם מְצַיְּצִים: "עוֹד גַּרְעִינִים וָעוֹד גַּרְעִינִים", אָז הֵם יָצְאוּ מִחוּץ לַקֵּן בַּכַּעַס – וְגִלּוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם מָלֵא גַּרְעִינִים פְּזוּרִים. הֵם אָסְפוּ גַּרְעִינִים וְהֶאֱכִילוּ אֶת גוֹזָלֶיהֵם לָשוֹבָע, וְהֵבִינוּ שֶׁזֶּה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מִתּוֹלַעִים כְּמָזוֹן.
אַחַת הַצִפורִים אָמְרָה: " הַלְּוַאי וְתָמִיד הָיוּ לַנּוּ כְּאֵלֶּה גַּרְעִינִים וְלֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לָצוּד תּוֹלַעִים".
רָפִי שֶׁשָּׁמַע זֹאת מִמִסְתוֹרוֹ אָמַר: " אִם תַּסְכִּימוּ לִהְיוֹת חֲבֵרִים שֶׁל הַתּוֹלַעִים הֵם יַעַזְרוּ לָכֶם לְהַשִּׂיג תָּמִיד גַּרְעִינִים".
הַצִפורִים נִסּוּ לַגָּלוּת מֵהֵיכָן הַקּוֹל מַגִּיעַ וְלֹא הִיצְלִיחוּ (רָפִי מַמָּשׁ טוֹב בְּהִסְתָתְרוּת), וּלְבַסּוֹף עָנוּ: "אֵיךְ נִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם"?
רָפִי עָנָה: "תִּשְׁלְחוּ מָחָר אַחַר הַצָּהֳרַיִם, כִּשְׁלִיחִים, שְׁתֵּי צִפורִים לִנְקוּדָת הַמִּפְגָּשׁ שֶׁלְּיַד הַנָּהָר – וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לָכֶם".
וּבְדִיּוּק אָז הַצִפורִים גִּלּוּ אֶת הָמִיסְתוֹר שֶׁל רָפִי…
 

פרק 13: סוֹף דָבָר – הָשַלוֹם שהֶגִיעה
"הִנֵּה הוּא" נִשְׁמְעוּ צְוָחוֹת שֶׁל צִפורִים.
רָפִי נִבְהַל אֲבָל הַצִפורִים אָמְרוּ: "אַל תִּדְאַג, אֲנַחְנוּ מֵעֲדִיפִים גַּרְעִינִים וְשָׁלוֹם עִם הַתּוֹלַעִים".
אָז רָפִי נֶעֱמַד וְהִסְתַּכֵּל עַל הַצִפוֹרִים הַיָּפוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, וְהֵם הִסְתַּכְּלוּ עָלָיו חֲזָרָה.
רָפִי אָמַר: "אוּלַי יֵשׁ מִתְנַדֶּבֶת שֶׁתִּקַּח אוֹתִי חֲזָרָה לַתּוֹלַעִים"?
מִיָּד צִפּוֹר יָפָה אָמְרָה: "קְפֹץ לִי עַל הַגַּב".
הֵם טָסוּ לַמְּרַגְּלוֹת הַהַר, וְרָפִי הוֹדָה לַצִּפּוֹר הַיָּפָה וְאָמַר: " תּוֹדָה, וּלְהִתְרָאוֹת מָחָר עַל גְּדַת הַנָּהָר".
לְמָחֳרָת הִגִּיעוּ הַרְבֵּה תּוֹלַעִים לִנְקוּדָת הַמִּפְגָּשׁ, וּכְפִי שֶסוּכָּם נָחֲתוּ מִשָּׁמַיִם שְׁתֵּי צִפורִים בָּמוֹעֶד שֶנִיקְבָּע.
רָפִי עָמַד וְדִבֵּר: "הוֹדוֹת לִיְלָדָיי לָמַדְתִּי לְהַכִּיר אֶת עוֹלַמְכֶם הַמֻּפְלָא, וּתְרוּמָתֶנוּ תִּהְיֶה שֶׁיִּשְׂרֹר שָׁלוֹם בַּכּוֹכָב תּוּת!".
כֻּלָּם הֶרִיעוּ, וְרָפִי הִמְשִׁיךְ: "אֲנִי שָׂמֵחַ לֵומֹר לָכֶם שֶׁכֻּלָּם, הַצִפורִים, הַתּוֹלַעִים וְהַפַּרְפַּרִים יָפִים מְאֹד, וּלְכֻלָּם יֵשׁ מָקוֹם נִפְלָא לָגוּר בּוֹ. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעַד כֹּה הָיְתָה מִלְחָמָה מַפְחִידָה בְּנֵיכֶם, אֲבָל יֵשׁ פִּתְרוֹן. הַתּוֹלַעִים הַחֲכָמוֹת יוֹדְעוֹת כֵּיצַד לָטוּס לַכַּדּוּר הָאָרֶץ, וְהֵן תָּבֶאנָה אוֹכֵל לְכֻלָּם! גַּם לְעַצְמָם – עָלֵי תּוּת, וְגַם לַצִפוֹרִים – גַּרְעִינִים, וְכָךְ כֻּלָּם יִשְׂבְעוּ וְלֹא יִלָּחֲמוּ יוֹתֵר!".
כֻּלָּם הֶרִיעוּ לְרָפִי בְּשִימְחָה, וְאָבִי ורָחֵלי חִבְּקוּ אֶת אֲבִיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ: "אֵיזֶה מַזָּל שֶׁבָּאתָ בֶּעִיקְבוֹתֵינוּ".
רָפִי הִסְתַּכֵּל בָּהֶם בְּאַהֲבָה וְאָמַר: "הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁגִּלִּיתֶם הוּא יָפֶה וְתָמִים, וְכָךְ נִשְׁמֹר אוֹתוֹ – בְּסוֹד, כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים רָעִים לֹא יַהַרְסוּ אוֹתוֹ (כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בִּזְמַנּוֹ לשְלוֹנְגָה)".
שָׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן הֵם הִתְאַרְגַּנּוּ לְטִיסָה חֲזָרָה (מָה לַעֲשׂוֹת וְרָפִי חַיָּב הָיָה לָשׁוּב לַעֲבוֹדָה בַּכַּדּוּר הָאָרֶץ), וְכֹל יוֹשְבֵי כּוֹכָב תּוּת בָּאוּ לְהִפָּרֵד מֵהֵם.
הַמְּסִבָּה נֶעֶרְכָה כֹּל הַלַּיְלָה!!
לְמָחֳרָת שָׁבוּ וְנִכְנְסוּ כֻּלָּם לַחֲלָלִית, וְהַפַּעַם שְלוֹך לֹא שָׁכַח לְהַעֲלוֹת אֶת הָעוֹגֵן.
הַטִּיסָה הָיְתָה כְּיפִית כְּתָמִיד, אֲבָל הָיָה קְצָת עָצוּב כִּי רָפִי הוֹדִיעַ לַיְּלָדִים שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב לְבִקּוּר רַק פַּעַם בְּשָׁנָה.
רָפִי סִכֵּם עִם הַתּוֹלַעִים שֶׁכֹּל חָדְשָׁיִים יָשִׂים שַׂקֵּי גַּרְעִינִים לְיַד עֵץ הַתּוּת הָעַתִּיק, וּפַעַם בְּשָׁנָה יִיצְטָרְפוּ לִשְׁבוּעַיִם שֶׁל טִיּוּל כֵּיף בַּכּוֹכָב תּוּת.
וְכָךְ חַיּוּ כֻּלָּם בְּאֹשֶׁר וּבְּשָלוֹם. וְהֶמְשֵך הָרְפָּתְקָאוֹתֵיהֵם בָּסִיפּוּרִים הָבָּאִים…