בלק

בלק פורץ בשאגות מהבית,מי ישמע אריה משחר לטרף. ובלק הזה , הוא כלבון קטן נמך קומה מסוג "בייגלה" ,מצוי ביותר במקומותינו. צבעו שחור ועל כן קוראים לו בלק.
עכשיו בימות הקרה, מלבישה אותו גבירתו, גברת פניה, באדרת אדומה שסרגה לו וכובע תואם של סנטה קלאוס עם פונפון שמקפץ כל אימת שהוא נובח בהתלהבות. כי כולה ההתלהבות הזאת, מסבירה לנו פניה בגלל שהוא סגור רוב הזמן בבית והנה סוף סוף נפתחת הדלת והוא נושם את האויר החופשי.
את השקט הפסטורלי של השכונה המנומנמת הזו , קורעת השאגה של בלק, חותכת כמו בסכין חד.
אחד השכנים ממול ,דימיטרי, כבר העיר לה לגב' פניה, שהכלב לא סותם את פיו אף פעם. היא צחקה, מה היא יכולה לעשות… אולי לשים לו מחסום…
בפעמים שבלק יוצא, נשרכת אחריו פניה , והיא כבר ממש ממש כורעת תחת נטל האחריות עליו.לצאת איתו, להשגיח עליו, להרים את צרכיו …כי אסור לעזוב אותו לבד.
פעם כבר מישהו התנכל לו . כלבון קטן, אמנם רעשן גדול , אבל עדיין יצור חי.ואותו איש שעד היום פניה לא יודעת מיהו, דפק לבלק בעיטה אדירה בפנים. הוא חזר כולו שותת דם מיבב . הוטרינר היה צריך לנתח אותו, אבל עין אחת הלכה לו.
כעת פניה לא עוזבת אותו לבד.בגשם , ברוח, ובימי חמסין היא משגיחה שלא יאונה לו כל רע.
גאולה השכנה אמרה לפניה לא פעם , תרגיעי אותו, כי הוא באמצת מפגע. מה זה הנביחות האימתניות האלה ? הוא גם נובח על אנשים שהוא מכיר והם נבהלים למרות הגודל הננסי שלו.
פניה צחקה, כן אני יודעת , זאת בעיה . ואז ?
אולי נחכה אמרו השכנים שפניה תלך לבית אבות והכלבון ימסר למשפחה אומנת ,אולי אחד מילדיה יתרצה ויקח אותו תחת חסותו. בינתיים נרד למטה עם אטמי אזניים.
וגאולה לחשה לי שהיא יודעת מי עשה את המעשה הנתעב לבלק .היא מפחדת להגיד את שמו .