העכבר שהיה לו קר
פעם אחת היה עכבר שהיה לו קר – קר לי קר חזר ואמר
קר לי ברגליים – קר לי בידיים – קר לי בלחיים – קר לי בברכיים
ומרוב שהיה לו קר נרדם העכבר
וחלם שנסיכה עכברה כיסתה אותו השמיכה – והיה לו כל כך חם
חם לי חם – אמר העכבר – חם לי בכל הגוף – חם לי גם בפרצוף –
אמר שוב ושוב
מאושר פקח העכבר את עיניו – כשחיוך על פניו לא מאמין למראה עיניו
י
מולו ישבה נסיכה עכברה – ולהפתעתו הרבה גילה שבעצם הוא לא נרדם ולא חלם
האם באמת היה זה רק חלום או מציאוות לא ידע להסביר זאת העכבר
העיקר חזרואמר העכבר – העיקר שחם לי ולא קר – וזה באמת לא חשוב חזר ואמר שוב ושוב
וכשלידו עכברה יפהפיה – אפורה – התחיל העכבר פוצח בשירה
ומאותו היום לא היה לעכבר יותר קר – והא היה העכבר הכי מאושר
מוסר השכל – מותר לחלום – תהנו מהחלומות שלכם
תמי
תגובות (2)
לא טוב האדם לבדו….תמיד צריך שניים ואז יהיה חם ונעים. כפי שכתוב: "והמלך שלמה זקן ובא בימים והיה קר לאדוני המלך ויביאו לא נערה צעירה ויפה ויחם לאדוני המלך".
נמרדי יוסף
אני דווקא חשבתי שהמוסר השכל פה היה שעדיף חום עם חברה מאשר קור בלי אף אחד. לא בהכרח קשור לחלומות, לקחת את זה אישית לחיים שלנו(:
זה סיפור ממש חמוד, פשוט הצלחה!