one more kiss – פרק 1

מאיה הביטה בדניאל, פשוט בהתה בו במבט מאוהב.
היא לא התביישה, הם הרי היו יחד כבר שנה שלמה, והיום היה יום השנה שלהם.
"עכשיו תורי לבהות בך" אמר דניאל, ומאיה צחקקה במבוכה על שעלה עליה.
הוא החזיק את היד שלה חזק, כמעט מעך אותה, ונתן לה נשיקה בלחי.
היא הסמיקה, כמו כל פעם שהיו קרובים.

לפניי שהציע לה חברות, היא שתקה לידו, מה שלא היה אופייני לפטפטנית כמוה, ואם דיברה זו הייתה פאדיחה גדולה- קשקושים על טוהו שלמדה מחברה שלה, התגלמות הטפשות, התגאות בממוצע ה- 90.665 היפה שלה או כל דבר אחר שלגמרי מביך.
זה לא השתנה במיוחד- היא עדיין הייתה יחסית שתקנית לידו, מחשש לעשות משהו לא נכון והם ייפרדו.
היא אהבה אותו, מאוד.

היא השעינה את ראשה על כתפו, ושלפה מתנה קטנה מהז´קט שאהבה הכי בעולם, שקיבלה מבת דודתה, שעברה לארצות הברית. כשהוא פתח את המתנה עלו דמעות בעיניו.
היא לא חשבה שהוא עד כדיי כך אוהב אותה- היא הייתה בטוחה שפשוט ריחם עליה וגילה שהיא אוהבת אותו, לפחות עד הנשיקה הראשונה שלהם- שהייתה בלחי, כי הם רק בני 13 (היא, הוא 14).
זו הייתה שרשרת חצויה, אחת עם תמונה שלו ואחת עם שלה. היא שמה עליו את החצי עם התמונה שלה, והוא שם עליה את החצי עם התמונה שלו, והם חיברו את החצאים, ושפתיהם התקרבו.
בפעם הראשונה, הם התנשקו.
הוא הוציא קופסא מהז´קט שקנתה לו ליומולדת. בפנים הייתה טבעת יפה, עם אבן תכולה שקופה, עליה ורד ורוד, בולט מעט, לא מודפס.
הוא ענד לה את הטבעת, וחיבק אותה, חזק.
כי הוא ידע שבקרוב הם ייפרדו,
והוא לא יראה אותה אלא מבעד למסך, אם היא בכלל תרצה להשאר איתו בקשר.