l knew איך להרגיש אני.

אל תיתיחסו, שלא יהיה אכפת לכם מהרגשות שלי, זה בסדר.
תתעלמו, אם זה מה שעושה לכם טוב, תתעלמו.
אל תאהבו אותי, אני בחיים לא ביקשתי, אני רק רוצה שתקבלו אותי כמו שאני.
אולי לא תזיק מנה של יחס, לא תזיק גם קצת אהבה. אם תביאו לי חיוך אני יהיה מאושרת לעוד שנה.
אבל אם אתם בוחרים להתעלם אני לא יוריד את הראש. כי ההפסד הוא שלכם. הזמן שלי פה בעולם הוא מוקצב, כמו שלכם. אנחנו צריכים חיים טובים.
אבל אני ישרוד עם הבדידות, אני ישרוד ביחד עם העצב. וגם כשאני יהיה מוקפת חברות גם אז אני יהיה בודדה. וגם אם ירדו דמעות אני ינגב אותם לעצמי. אני לא יבקש עזרה מאף אחד
אני ימשיך להיות סגורה. אני יחייך ויתן לכולם תקווה, חוץ מלמישהוא אחד, לעצמי.
אני לא צריכה את היחס שלכם, כי אני ממילא לא יקבל. ואני יסתובב סחור סחור וירגיש שונה, כי משהוא בי השתנה. משהוא בחשיבה שלי קיבל צורה נכונה.
וגם בשעות העצב הקשות, גם אז אני ימשיך לנסות לראות את האור שבמנהרה.
ואולי תחשבו שאני שונה אבל לי לא אכפת, כי אני ישאר עם האופי שלי.