head & shoulders

היי קוראים לי עדן ,
אתמול במקלחת השתמשתי בעדן שולדרס
אבי אמר לי "לא כדאי , אולי מחר"
יום למחרת קמתי להתכונן לבית ספרי הקט
פתאום כולם רחרחו את ליבי .
לא הבנתי מה המהומה ולפתע אחרי שניית המאה .
כולם התרחקו ולא רצו לשוחח עימי .
שאלו נא אותי "איכס , מי משתמש עם שמפו שקרוי על שימך עדיף כבר שתשתמש עם שמפו אנונימי "
חשבתי על מילים אלו לעומק .
היתה לי ילדה בכיתה שקרו לה הוואי ,
מוחי הדחיק את הזיכרון כלפי זה הלכתי לסופרמרקט וחשבתי לעומק על המילים שנאמרו עלי ופגעו בי בכיתתי .
ראיתי פתאום מרחוק , מזווית העין
שמפו מנצנץ לו .
שמו היה לא ברור אך תפס את העין .
" הוואי "
היה בצבעים מגוונים כגון : סגול .
אך הוואי מכיתתי גם אוהבת סגול
אך גם זה נדחק ממוחי .
התקלחתי שמתי את השמפו על ראשי .
ושוב אבי ניגש אלי
ואומר את אותן המילים המחרידות אשר השפיעו על גופי
"לא כדאי לך להתקלח עם השמפו הזה"
יום למחרת קמתי לבית סיפרי כמו בכל יום תמים
התלבשתי התארגנתי .
וכשנכנסתי לכיתה שוב היו מבטים קודרים
וריחות לא מוכרים .
הוואי התקרבה אלי חרש , נזכרתי במוחי את כל ההחדקות שלי . וגם פיצול האישיות הנמרץ שלי .
שאלה אותי חרש "מה נראלך יחתכת קרמבו
שאתה משתמש בשמפו על שמי "
נשאר לי כתם קטן בצבע פריך
הצבע הסגול על הכתף , וברגע שהוואי הבחינה בזה הלך ראשי לאיבוד .
כי גם היא אוהבת סגול .
הוואי שאלה שוב " מה נראלך שאתה גם משתמש בשמפו שלי וגם בצבע שלי "
גילתה גם הוואי שנעליי היו כנעלייה.
לחשה לכיתה בחרש
"הביאו את הסכינים "
הוציאו סכינים הילדים מין הכיתה
הוואי נעלה את הכיתה .
העמידה אותו באמצע הלוח והילדים התחילו להגיש את הסכינים באמצעות זריקה.
עדן התכופף והסכינים פגעו בהוואי
וכשהוואי מתה
כולם שמחו .
הסוף