שיחה האחרונה (סיפור ראשון שאני מפרסם פה )

הדלת נפתחת בחוזקה ,הוא נכנס לחדרו כרוח סער .
פניו היו מלאות חרדה ,עיניו רצו מנקודה לנקודה ללא מנוחה .
ליבו פעם בחוזקה והיה נראה כאילו עומד להתפוצץ בכול רגע ,נשמתו הייתה חנוקה ,וכול נשימה ונשימה חנקה עוד יותר את רעותיו העייפות .
גופו היה חסר מנוחה ,הוא הלך מקצה לקצה מחפש אחר שלווה שתרגיע את גופו העייף.
במוחו הרעישו המחשבת שלא הפסיקו לעלות ,נפשו לא הייתה רגוע זה הרגיש כאילו מרגע לרגע הלחץ אוכל אותו ביס אחר ביס לאט לאט .
גופו רעד בחוזקה מרגע לרגע הלחץ גבר ,הוא התיישב ליד השולחן מביט בטלפון שזרוק שם ,מחכה לצלצול הגואל שיפסק את סבלו .
הזמן נראה כאילו נעצר ,כול רעש קטן הקפיץ את מבטו לעבר הטלפון, מבט מלא בתקווה וחשש .
רעש חזק מחריש אוזניים הקפיץ אותו ממקום ,הטלפון הגואל צלצל בחוזקה
ידו הושטה לעבר התקווה יד רועדת מלאת פחד ,רגע של חרטה, רגע שמילא ליבו בפחד ,הצלצול עמד להפסיק ולקחת אייתו את תקוותו האחרונה .
ידו אחזה בטלפון בחוזקה ליבו עמד לצאת מגופו , נשמתו נעצרה , גופו יתמלא זעה .
על הצג הופיע שמה ,שמה של התקווה ,סיכויו האחרון לשלווה ,סיכוי אחרון לאהבה.
הוא ענה לקולה של התקווה , ענה בקול מלא חרטה ,"הלו…"