Silent scream-הקדמה
-סיפור הפתיחה שלי צריך להיות סוג של סיפור ערסים?
אני משכללת ומוסיפה ומודיעה לכם רשמית כי זה יהיה סיפור ה"פריצה" שלי, שיגרום לכם לפקוח עיניים ולקרוא את שאר הסיפורים שלי.
או כך אני מקווה, בכל מקרה.
טוב, חפרתי מספיק.
להקדמה!-
•
אז אני היילי. והשנה, היום, למעשה, אני נכנסת לתיכון קליפורניה למחוננים ע"ש וויקטור ברומסוב. איזה בחור רוסי שהחליט לזרוק חלק מהכסף שלו על חור והחליט שזה יהיה מקום כינוס לכל החנונים באשר הם.
–אל תחפשו באינטרנט. לא קיים.–
אני משתלבת פנימה – או יותר נכון נדחקת פנימה, בכיתה ח'. אז אנחנו יודעים עליי כבר שלושה דברים: קןראים לי היילי. אני חנונית. אני בת ארבע עשרה.
שזה פחות או יותר התיאור שלי.
"לא יציבה רגשית" זה תיאור עדין מהיועץ של הביהס הקודם שלי לכך שיש לי פרצי חרפון מדי פעם שגורמים לי לעשות כל מיני דברים מוזרים, שבדרך כלל פוגעים בי.
תתנו לי לבחור, ואני אעדיף להשאר בבית עם איזה ספר נחמד מאשר ללכת למסיבה.
מתבגרת רגילה אני לא.
בעצם, יש דבר כזה מתבגרת רגילה?
תגובות (2)
אוקיי נשמע טוב. נשמע שיש לה עוד הרבה דברים מעניינים לעבור בבית הספר הזה.
אני אישית, אהבתי ממש את הסיפור שלך "מכתבים" וחושבת שיש לו הרבה פוטנציאל.
בבקשה תעברי על הפרקים בסוף כל פרק כי יש לך שגיאות הקלדה.
מזמינה אותך לקרוא את הסיפור החדש שלי.
מעריכה, האחת והיחידה.
מתה על חנונים. תמשיכי.