Ahh.. Look At All The Lonely People \\\\ הסיפור של הנערה הבודדה | פרק 1

Ahh… Look at all the lonely people
Ahh… Look at all the lonely people

הסתכלתם על כל האנשים הבודדים בעולם?
אם כן,הייתי בין הראשונים שהסתכלתם עליהם. מה,אתם לא זוכרים אותי? טוב,זה בגלל שאני שקופה. נו באמת,אם באמת תרצו לזכור ובאמת תתאמצו אתם תצליחו לזכור אותי… עדיין לא זוכרים? טוב,לא משנה.
אני אל. פשוט אל. זה השם שלי (באנגלית Elle) . אני לא כמו אלוהים,זו ממש לא הכוונה. קראו לי אל. אני יתומה. הוריי נפטרו בהיותי בת חודשיים. הם היו עניים מאוד,וחולים מאוד.
?All the lonely people… Where do they all come from
אני באה מצפון אנגליה. השנה היא 1880. אני בת 15. גרה בבית היתומים "Alone" ביורקשייר. אני יושבת ליד חלון העץ השבור,וקוראת את הספר "אוליבר טוויסט". בחצי עין,אני מציצה בחלון. מקווה לראות אותו. את אוליבר,מהספר. אני חושבת שהוא ואני יכולים להיות חברים טובים מאוד. הרי שנינו יתומים. שנינו מפחדים מהעולם הגדול. והתכונה המשותפת הכי גדולה שלנו,היא ששנינו תמימים מאוד. אבל,עליי לזכור שהוא בסך הכול דמות מספר. צ'ארלס דיקנס גאון בעיני. אם להגיד את האמת, לא התעניינתי בספר בהתחלה. הוא הגיע בחבילת ההתרמה החודשית שלנו מהמיליונר שעבר לגור בבית הגדול מולנו. קתרינה קוראת לי,אבל אני מתעלמת. קתרינה היא המורה של הבודדים. הבודדים הם בעצם ילדי בית היתומים. היום אני וחבריי ליליאן,ג'ורג' ודייויד עשינו "מעשה קונדס" כפי שקוראת לזה קתרינה. אני קוראת לזה "מעשה מצחיק שלא נועד לפגוע באיש אלא לספק למתכנניו אושר וצחוק". צחקנו על התמונה החדשה של מנהל הבית שהגיעה מהצייר. הוא נראה כמו איש רטוב בגשם חזק ברחובות יורקשייר. אמרנו שהוא מגוחך ומצחיק. בכל מקרה,נענשנו על זה. העונש שלנו,הוא שטיפת הפה שלנו בסבון. כדי שנדע להבא,לא לנבל את פינו. כבר כמה פעמים עברתי את תהליך קרצוף הפה הזה והוא ממש לא נעים. קתרינה תפסה בידי ומשכה אותי לעבר האמבטיה. עמדנו כולנו בתור. ראשון עמד דיוויד,שני עמד ג'ורג', אני עמדתי שלישית וליליאן שתמיד נגררת אחרינו,נעמדה רביעית. "קתרינה,כבר עברתי אלפי קרצופי פה בחיי. אולי הסבון שלך לא מספיק טוב,אה?" צחק דיוויד. אליו הצטרפנו ג'ורג' ואני. ליליאן פחדה לצחוק מול קתרינה. היא מאוד מפחדת ממנה. דיוויד לא צווח ולא צעק שהסבון מגעיל, כי הוא כבר רגיל לזה. כמוני וכמו ג'ורג'. לאחר שקתרינה סיימה לקרצף את פיו של דייויד, הוא הלך בצעדים בטוחים ורגועים. כאילו דבר לא קרה. ג'ורג' התקדם לעבר האמבט. "קתרינה,לא נהוג לתת לגברות את הרשות להיות ראשונות? אני אתן בשמחה לליליאן את הרשות הזאת." אמר ג'ורג'. "הו,סוף כל סוף למדת להיות מעט ג'נטלמן. זו עוד התקדמות לעבר הדרך שלך למצוא אישה הגונה וטובה." אמרה קתרינה ברוך. "לא חסר פה בנות,קתרין." אמרה אליס שעברה ליד חדר האמבטיה בהליכה מהירה. "אני מתכוונת בנות ממעמד גבוה. כאלה שהחיים מסודרים להן. אתה צריך למצוא אישה שאביה עשיר. רק ככה תוכל לחיות בטוב,ילדי." אמרה קתרינה. אליס מאוהבת קשות בג'ורג'. אילולא היה זה דייויד,הייתה מעודדת את קתרינה לדחוף אותו לעבר בנות מחוץ לבית.

~המשך בפרק הבא~