3נשים בירושלים
3נשים ורחוב ירושלמי אחד.
הרחוב עתיק. והנשים?בת עשרים, בת ארבעים והשלישית כבר נושקת לששים.
בת הארבעים לובשת שמלה שחורה ורעלה ארוכה שממנה מציצות העיניים. וקצת אף. ופה. בלי חיוך.
בת העשרים במכנסיים שחורים. חולצה בהירה ורעלה לבנה שמכסה שיער וצואר.
בת הששים (כמעט) בחצאית מלטפת מדרכה. חולצה ארוכה ושביס מכסה שערות.
הצעירה לא מדברת כמעט. מבינה ערבית.
המבוגרת מדברת עברית. ובאמצע בת הארבעים.
מדברת הרבה ערבית וקצת עברית.
הצעירה אוחזת במקל של אנשים עיוורים.
אמא שלה מחזיקה תיק. ושקית. ועוד שקיות.
למבוגר תיק גב. מלא ניסיון חיים בלימוד עיוורים.
המבוגרת מורה לצעירה איך להחזיק נכון את המקל. לבדוק איפה שפת המדרכה. להיזהר מעמודים.
בתווך האמא. מתרגמת ודואגת. דואגת לבת. שלא תיפול. ש.. מה יהיה איתה.
הבת עסוקה בלשרוד. על המדרכה כרגע. על בכלל.
והמורה משגיחה על המקל. והדרך. ו העיוורת.
ו…. כולן מפחדות.
הצעירה מפוחדת מליפול. מלפגוש מכרים ולהתבייש. בעיוורון.
אמא שלה מפחדת משוטרים. שיחקו בתיק. שיחקרו. שידברו בגסות.
והמורה? הכי מפחדת מסכין.שישלף.
שלוש נשים. שלושה דורות. מירושלים.
תגובות (1)
אמיתי? יפהפה. כתוב יפה ואם הוא אמיתי–הוא גם עצוב. כמו המציאות.