*
בדיוק כשאמרתי לעצמי, "הכל השנה הולך להשתנות, אני אצליח" שמעתי את השתיקות האלה שוב. אלו שתמיד נלחמתי בהן.
הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה שומע אותן זה לבכות- כי אי אפשר באמת להילחם בהן. זה מחלחל לך עמוק אל תוך המוח, משגע אותך, מטריף.
הרגשתי כמו חיה מסכנה, לכודה; ישבתי צמוד לקיר וכיסיתי את אוזניי. לא רציתי לשמוע אותן. לא רציתי להיסחף אחורה ולחזור להיות כמו פעם.
רציתי שינוי.
אך כמובן שהכל נהרס.
כבר נהייה מאוחר אך לא יכולתי לזוז ממקומי. הרגשתי כאילו שאם רק אקום, הכל יתפרץ, יצא החוצה, היא תכה בי את השתיקות שלה ואני בה את שלי.
ואני לא יכולה יותר, כי כבר נמאס לי לנסות לשפר את עצמי, נמאס לי להילחם בכל זה. נמאס לי לנסות להוכיח את עצמי- כאילו שאני עשיתי משהו!
בסך הכל רציתי שהיא תראה אותי, זו בקשה גדולה מידי?
תגובות (6)
יהיה בסדר אני מבטיח לך כל אחד עובר תקופה קשה זה עוברגם אם זה נראה לך עבוד זה תקופה כזו (חח חיבוק וירטואלי חם) :) …דרך אגב שיר מדהיםםם הכתיבה שלך זה כאילו את פשוט לוקחת אותי למקום של איך שאת מרגישה אין הרבה אנשים שמצליחים לעשות את זה..רק ואו :)
*עובר,גם
אבוד* סורי משהו נדפק לי במחשב
אבל את חייבת להילחם. את חייבת לא לתת להם לנצח. אם תיכנעי, מה יישאר ממך? תאמיני לי, את חזקה. את חזקה יותר ממה שאת חושבת שאת, אם רק לא תיכנעי. את יכולה לעשות ולעבור כל מכשול, באמת! תוכלי להעזר בחבר, משפחה, והכי חשוב – בעצמך. אל תנסי לשפר את עצמך, תירגעי קצת. הכל זה תהליך. אי אפשר בשנייה אחת שהכל יישתנה. גם אני רוצה לתת לך חיבוק וירטואלי! מרגישה? מרגישה?! אני איתך. כן, וגם the empty circus show…(;
עכשיו, הכתיבה. את באמת כותבת מ-מ-ש יפה. כל הכבוד לך!
יאו …איפה את אמרת שעד מוצ"ש תהיי פה .. אולי זה מוזר אבל אני קצת דואג שלא קרה כלום ….
אני עוד כאן.. (באמת לא חזרתי במוצ"ש אה?..) סליחה אם הדאגתי אותכם, אני בסדר עכשיו.. אני פשוט עוברת כל כך הרבה כל הזמן, שכבר אין לי כוח לכלום, וזה אולי נשמע פתטי, אבל ממש לא אכפת לי, כי זו האמת, וכי זה החיים שלי וכל אחד עובר קשיים בצורה כזו או אחרת, אז גם אם שלי נראים קטנים לעומת אחרים הם גדולים בשבילי…
בכל אופן, תודה רבה על החיבוק ~מחזירה לשניכם~ והעידוד, כיף לראות שיש אנשים שאכפת להם