"תבטיחי לי שלא תהפכי לאובייקט המיני הזה שאנשים רוצים להפוך אותך אליו"

"תפתח את העיניים", היא לחשה כך שבקושי הייתי יכול לשמוע את קולה. אך בכל זאת פתחתי את העיניים, מולי היא ישבה עם שערה האדום והיפה כל כך, כל מה שכיסה את גופה היה גופיה אשר גדולה עלייה בכמה מידות.
"מה יש לך? תלבשי משהו", התרחקתי במהירות ממנה ותפסתי בידי את המשקפיים המכוסות באבק שלי.
"הייתי בטוחה שזה מה שאתה רוצה, לא?", היא המשיכה ללחוש אך הפעם האכזבה היא זו שנשמעה בקולה, כאילו שהיא ציפתה שאני אקפוץ על ההזדמנות שהיא כמעט ללא בגדים במיטה שלי.
"לא זה לא מה שאני רוצה", קראתי בעצבים וקמתי מהמיטה בזמן מאבק למצוא את המכנס אותו הורדתי אתמול בלילה לפני שנכנסתי מתחת לשמיכה.
"אתה לא הפסקת לרמוז לי, ועכשיו כשאני באה לקראתך אתה בורח?", הפעם היא דיברה בקול רם והיה אפשר לשמוע את האכזבה בקול שלה באופן ברור אף יותר.
"אני לא רוצה שתתפשטי בשביל לרצות אותי. אני לא רוצה שתעשי משהו שאת לא רוצה לעשות בשביל להפוך אותי לשמח", אמרתי בזמן שהרמתי את המכנסיים אשר היו זרוקות מתחת לשולחן ושמתי אותם על גופי.
היא הפעם לא ענתה לי, היא שתקה והסתכלה עליי שם את בגדי במהירות. אני הלכתי לכיוון הארון שלי כדי להביא לה את בגדיה כדי שתוכל להתלבש. זרקתי אלייה את הבגדים והיא שמה את הבגדים בזריזות.
"אני מצטערת", היא מלמלה אך לא הסתכלה לתוך עיני, כאילו שהתביישה בעצמה.
"את לא צריכה להצטער", אמרתי והתקרבתי אלייה כדי שסוף סוף תסתכל לי בעיניים.
"תבטיחי לי שתכבדי את עצמך. תבטיחי לי שמעולם לא תתפשטי בשביל לרצות אנשים. תבטיחי לי שלא תהפכי לאובייקט המיני הזה שאנשים רוצים להפוך אותך אליו", אמרתי במהירות מסחררת שהפתיעה גם את עצמי.
"אני מבטיחה", היא אמרה והתקרבה אליי כדי לנשק אותי אך אני התרחקתי.
"למה את לא מסתכלת לי בעיניים?", שאלתי אותה והיא במקום לענות נעצה בי את מבטה עם העיניים הירוקות והיפות כל כך שלה.
שתיקה קצרה של מספר שניות החלה והיא נישקה אותי, והפעם פשוט לא יכולתי לעצור את עצמי.
לאחר כמה דקות הורדנו שוב הפעם את הבגדים ונכנסו אל המיטה, אני כנראה יגיד לכם שזה מתוך אהבה,
אבל זה כנראה גם בגלל שגם אני עצמי כמו כולם לוקח אותה גם בתור אובייקט מיני.