חיבוק

חיבוק

אני רוצה חיבוק

אחד אמיתי כזה.

שישכיח את הרע שקיים בעולם

אחד שיגרום לי להאמין שהטוב שיש בעולם הוא טהור ואמיתי

נקי מאינטרסים.

חיבוק שיגרום לי להאמין שמצאתי חלק שנשכח בי,אותו חלק שמאמין

אני רוצה לשקוע לתוך החיבוק הזה,

להתכרבל בו,

לתת לעצמי לשחרר הכל.

אחד כזה שאקבל ממישהו שבאמת אוהב,מבלי שאצטרך לומר אפילו מילה

אחד כזה שמי שיעניק לי אותו ייתן לי להרגיש שאני ראויה לחיבוק הזה, ושהוא ראוי לו לא פחות

חיבוק של אבא

חיבוק דוב

שיעצור לי את הנשימה!

שיגרום לי להישען עליו,

ולא מתוך מקום של פחד

של התגוננות

מתוך אמונה שלמה שאני מי שאני.

שלא ינסה לגמד אותי,החיבוק הזה כי אז אני ארגיש שהוא מזויף,

שאני לא ארגיש מאולצת או נבוכה איתו,

שלא ידחה אותי,

שלא יסתיר אותי,

שלא יפחיד אותי,

שלא יוביל אותי למקומות אחרים.

אולי זה נשמע ילדותי ותמים,אבל ברגעים כאלה אני באמת-באמת צריכה אותו שיגן עליי קצת מרוע אנושי

מעולם בו החזק,האינטרסנטי שולט,

הציניות המרירה חוגגת

הכאב הוא ביתם של הרבה אבודים,

והעמדות פנים?

הם נורמה.

אני רוצה חיבוק.

פשוט…

אמיתי.

שבסופו אחייך ואדע שהגעתי למקום מבטחים

מקום טהור,

מקום קסום כל-כך

ו…זכיתי.