חופשת החג שלי

ביום שני בבוקר, זה היה באמצע חופשת סוכות. באה אלי חברה בשם אופיר, שהביאה איתה גור כלבים חמוד ואמרה לי: "הכלב הזה בא אלינו הביתה, כולם ישנו והכלבה שלי תקפה אותו, ידעתי שאני לא יכולה להשאיר אותו אצלי, וחשבתי שאולי תרצי אותו" אמרתי לה שאימא שלי אולי תרצה אותו אבל אבא שלי בטוח שלא! היינו איתו בחוץ ואבא שלי יצא ואמר: "למה את לוקחת כל כלב שאת רואה ברחוב, אולי הוא של משהו? תחזירי אותו לרחוב." ניסינו לשים אותו אבל הוא כל הזמן בא אחרינו. לאחר מכן העלתי רעיון: "אופיר, נביא אותו אליך." הלכנו לאופיר, אבל אמא שלה אמרה: "כבר יש לנו כלבה אחת, שימי אותו ליד המכולת, שמשהו אחר ייקח אותו. אני ואופיר הלכנו למכולת, וככל שהתקרבנו למכולת, כך היינו עצובות יותר. אבל בדרך עצר אותנו איש שהסתכל על הגור, חייך ואמר: "ילדות, הכלבלב הזה שלי, רק לפני כמה ימים לקחנו אותו מהמושב ליד." שמחנו שמצאנו את בעליו של הגור הקטן, ונתנו את הגור לאיש הנחמד בלב שמח.