תשוקה! הקדמה + פרק ניסיון
הקדמה:
אני שונא את המצב הזה!
וכן..אני יודע שאני כפוי טובה,זה פשוט כבר לא מעניין אותי.
אני יודע שאנחנו חברים הכי טובים (ואני עדיין חושב שהוא סתם מנסה להיות נחמד אליי).
מקנא?!-ברור שאני מקנא!!
הריי…הוא מושלם. הוא גבוהה,חתיך,עגיל בגבה ובאוזניים,גוף הורס,עיניים מדהימות,שיער שחור, אהוב הבנות (והבנים..הייתי חייב לציין), קפטן נבחרת הכדורסל ותלמיד מחונן (מה שאומר שגם המורים חולים לו על התחת)…!
ואני?? אני רזה עם עייני שקד ושיער חום,עורך עיתון בית הספר וסבבה בלימודים (טוב נוו על מי אני עובד..אני קצת צולע).
כבר שנתיים אנחנו שאנחנו החברים הכי טובים שמתייעצים ומדברים על הכל וכבר שנתיים אני אוכל את הלב שלי איך אני לא כמוהו.
אולי גם בי מקנאים קצת…כי בכל זאת,אני החבר הכי טוב של הילד הכי מקובל בתיכון!
אף אחד לא באמת מצליח להבין איך אנחנו חברים טובים…אפילו אני לא!
פרק 1 (ניסיון):
התארגנתי,התכוננתי כבר לרדת לקומה התחתונה כדי לאכול משהו לפני שאני יוצא, ואז צליל ההודעה נשמע מן הפלאפון שלי (פלאפון מקשים-הורים קמצנים!).
'צא אני למטה' היה כתוב, אוחח דווקא שחשבתי שיהיה לי זמן לאכול משהו נורמלי בבוקר.
ירדתי במדרגות הבניין-מעלית מקולקלת..מזל שאני רק קומה שלישית…
משום מקום מישהו הצמיד אותי לקיר הבניין.
"היי בייב" אמר וליטף את פני בסקסיות. (אהה כן..שכחתי לציין שהוא ציני מצורה הזויה).
גלגלתי עיניים, כמו בכל בוקר.
"אוחח מייק,נוו באמת" אמרתי והדפתי אותו ממני בעדינות.
"היי,אתמול דווקא זרמת איתי" אמר כשהוא צוחק.
"אתמול היה לי מצב רוח טוב" אמרתי.
"והיום לא?"שאל כשהתחלנו ללכת במדרכה.
"היום לא הספקתי לאכול ארוחת בוקר,אפילו לא שתיתי איזה נס או משהו כזה" הסברתי באנחה.
"אויי שטויות,בוא אני אקנה לך מהקיוסק משהו" אמר ומשך אותי איתו.
"לא מייק,לא צריך..אני לא כזה רעב" אמרתי תוך כדי שהוא מושך אותי לעבר הקיוסק.
"נוו טום אל תבלבל לי את השכל,בוא אני אקנה לך משהו לאכול,אחר כך אתה לא תתרכז בשיעור ואז תאשים אותי, שבגללי לא אכלת בבוקר ובגלל זה לא הקשבת בשיעור ובגלל זה נכשלת במבחן" הסביר.
"אויי נוו באמת מייק, אתה יודע שאני לא אאשים אותך"אמרתי.
הוא צחק. "אני יודע, אני פשוט רוצה לקנות לך משהו לאכול" אמר.
"מייק באמת שלא צריך,יש לי ממילא סנדוויץ' בתיק." אמרתי ובאתי להראות לו אך גיליתי ששכחתי את הסנדוויץ' בבית (טוב נוו..אופייני לי).
מייק צחק. "טוב, זה אומר שאני צריך לקנות לך גם סנדוויץ'" אמר בחיוך.
"מייק זה בסדר, אני אתקשר לאמא שלי להגיד לה שתקפיץ לי את האוכל" אמרתי אחריי שחצינו את הכביש. (טוב לא בדיוק חצינו,מייק משך אותי לצד השני של הכביש!!!).
"שטויות…בשביל מה להטריח את אמא שלך אם אני כאן, תביא לי שקית מוקה אחת עם קוראסון שוקולד וסנדוויץ' חביתה וירקות" אמר אליי ובלי לחכות לתשובה פנה אל מוכר הקיוסק וקלע בול למה שאני אוהב..נוו טוב, מכיר אותי כבר שנתיים.
אחריי שהמוכר הגיש למייק את מבוקשו המשכנו ללכת.
"יש לנו היום משחק בחמש, אתה בא כן?" שאל.
שתיתי משקית המוקה.
"אני צריך לבדוק,הלו"ז שלי צפוף לאחרונה" אמרתי.
הוא צחק "דפוק" סינן.
צחקתי, "נוו ברור שאני אבוא,כולם יהיו שם" אמרתי ונכנסנו לבית הספר.
צעדנו במסדרון,כמו בכל בוקר..מבטים נעוצים בי ובמייק, היו בנות שעשו למייק שלום והיו כאלה שהסתפקו בחיוך כובש לעברו.
"היי חתיך שלי" משום מקום קפצה עליו אמילי בחיבוק שאותי כבר מזמן היה מעיף אל הלוקרים.
תגובות (4)
תמשיכייייייייייי
חחחח…נחנקתי
תמשיכיי זהה נשמע מזה מעניין!!
חחח ואיי הרגת אותייי!
תמשיכייי נשמע סיפור יפפפפההה :-)
תודה:)
אני אמשיך מחר בעז"ה