דרישה לחיות

זה פשוט דורש.
לעמוד ולצעוק שיעריכו את היכולות שלי לעמוד ולצעוק שצריך לכבד אותי.
לכל מקום שהלכתי חשבתי שזה מקום של כבוד, של גאוה. אבל בעצם, לא ספרו אותי.
לכל מקום שנסעתי, נסעתי עם תחושה טובה שאני נוסעת למקום טוב.. אבל בעצם לא ספרו אותי.

כשרציתי להראות עד כמה אני יכולה לעשות יותר… עשיתי… אבל עדיין לא ספרו אותי.
כשהלכתי להראות את היכולות שלי במקום אחר… דברים התבהרו… כי שם ספרו אותי… שם ראו את היכולות שלי, כי כיבדו אותי כי האמינו בי, כי תמכו בי! ספרו אותי.

צריך להתמודד ולנסות להמשיך, למרות שאתה מרגיש שלא סופרים אותך כי בסוף הכל התבהר,
כי לאט לאט תבין איפה כן סופרים אותך, איפה כן מכבדים אותך איפה שכן נותנים לך להיות גאה ולספר לאחרים איך ממשתה את הפוטנציל שלך.

על תחשוב בגלל כמה פעמים שאולי אתה לא טוב בזה, ותצטרך למצוא עיסוק אחר, על תחשוב את זה, את משפיל את עצמך כך..
ואז אתה תרגיש…

שלא סופרים אותך.