תישארי חזקה

היא ישבה בחצר השוממת שלה והקשיבה לרוח היה קריר בחוץ כמעט כמוה זוג שיכור עבר שם מצחקק זה העציב אותה כמו כול הדברים השמחים האחרים היא נכנסה הביתה לקחה את הסיגריה האחרונה שלה הדליקה אותה ונשענה על הספה הטלפון הקפיץ אותה היא הרימה את השפורפרת "הלו?" אמרה בחשד מי מתקשר בשעה כול כך מאוחרת?! "לונה זה כריס" אמר במהירות כאילו רודפים אחריו הלב שלה עצר היא לא האמינה שאחרי התופת שהוא עשה לה הוא יתקשר או אפילו הסתכל לה בעיניים "ל.. לא חשבתי שתתקשר…" גמגמה "אני רוצה שנדבר על הפרידה שלנו היא הייתה קשה גם לי.." אמר בחוסר ביטחון "לא!" אמרה וטרקה את הטלפון בחוזקה היא לא האמינה שהיא מסוגלת לעשות את זה היא עדיין אהבה אותו והיא שנאה את עצמה על זה הטלפון שוב צילצל בקול בקול הרועם שלו