תחשוב טוב, יהיה טוב

זה קרה ביום שלישי, חזרתי הביתה אחרי יום מפרך, אחותי שירה פתחה לי את הדלת, חיבקה אותי וצעקה: \"רוני הגיעה\" נישקתי לה על לחיה ועליתי לחדרי. בערב הוריי נסעו לחתונה ואני נשארתי עם אחיי הקטנים כמו הרבה פעמים כיוון שאני הבכורה.
ארגנתי את אחיי לשינה ובעשר כולם כבר ישנו, התיישבתי על הספה והתחלתי לקרוא בספר הקריאה שלי. באחד עשרה וחצי לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי לאימי בשביל לשאול איך להם ומתי הם חוזרים. אימי לא ענתה. התקשרתי לאבי וגם הוא לא ענה. חזרתי לקרוא ואחרי כרבע שעה התקשרתי אליהם עוד פעם והם לא ענו לי שוב. הרהרתי מה לעשות ואז עלה לי רעיון להתקשר לסבא וסבתא שלי שגם הם בחתונה, חייגתי לסבתא שלי והיא לא ענתה, התקשרתי לסבא שלי וגם הוא לא ענה, ליבי דפק, הנחתי את הפלאפון והמשכתי לקרוא בשביל להעביר את הזמן בלי לחשוב על זה. אחרי דקה שמעתי ציפצוף מהטלפון שלי, סבי שלח לי הודעת סמס… פתחתי את ההודעה ושם היה כתוב שהוא יתקשר אליי עוד כעשר דקות..
-המשך יבוא..