תחושת אכזבה

אם הייתן הולכות ברחוב, ונתקלות באדם מוערץ, הייתן נכנסות איתו למיטה?
ועד כמה רחוק הייתן נותנות לזה ללכת?
ובמידה והיה בן 40+, עם ילדים… הייתן הולכות?
מה הפקטור שלכן, בשביל לקחת רחוק?
פעם ראשונה ששמעתי, נכנסתי לשוק.
היה קשה לי להאמין, ניצול קבוצתי מיני, של קטינות?
סמים?
לא הבנתי מאיפה זה בא פתאום.
למרות, שאם אומרים אמת, לקיום המיניות בדור שלנו אין אחד שלא מודע.
המיניות היא ה-פקטור.
בנות 15, כך נאמר.
הן היו בנות 15.
15.
15.
לא יצא לי מהראש לרגע.
15.
ואז? נוספה לה בת 17.
ולאט לאט הודלפו פרטים.
יותר ויותר פרטים.
מה שהיה ברור ובטוח- יפה היא הייתה.
למה שהיה מסתכן בעונש פלילי כזה כבד אם לא הייתה?
אם לא היו.
לאט לאט נודע, 50 בנות פחות או יותר היו מעורבות.
אולי.
50 בנות יפות.
ששוות משהו.
שלא מבינות לאן החיים מובילים אותן.
סמים, אלכוהול. ניצול קבוצתי.
מיניות, לפני המוכנות. הבשלות אליה.
עם אנשים שיכולים בקלות להיות האבא, הדוד.
הזעזוע מחלחל עמוק.
הוא נעצר, לא נעצר, מעצר בית.
ושוב,
אני מנסה לחשוב מה היה מעוור עד כדי יחסים עם בני 40+.
כואב לי, שיש דבר כזה.
שזה הגיוני.
כואב לי לדעת, שידעתי את זה מזמן.