תחושה שלא תיגמר לעולם
לא, לא די תעזבו אותי. למה אתם עושים לי את זה? למה? למה? למה? הסתובבתי במיטה מנסה להדחיק ממני את החלומות האלו, אך ללא הצלחה. מאז אותו יום ארור שאנסו אותי , אני לא יכולה להירדם כרגיל. אני לא יכולה לטייל מבלי להרגיש את הפחד הזה. זה כלכך קשה לי. אך מה שהכי קשה לי זה שבכלל לא תפסו אותם. הם חופשיים להמשיך עם ה׳התעללות׳ הזאת. מזה אני מפחדת. מזה שהם יגיעו ויעשו זאת שוב. בתוכי אני מרגישה כל כך מגעיל. כבר שבועיים שאני נמצאת בבית. מבלי לצאת עם חברות, ידידים, עם משפחה עם אף אחד. המשפחה שלי תמיד כאן בשבילי כדי להזכיר לי שיש לי על מי לסמוך. אך קשה לי כלכך לסמוך על מישהו. אפילו שזאת המשפחה שלי. זה מקרה שבאמת קשה לחיות איתו. אני חיה עם המקרה הזה כבר שנה שלמה. שנה שלמה שבקושי אני עוצמת עיין, שנה שלמה של אי נוחות עם הסביבה שלי, שנה שלמה של חוסר ביטחון כלפי העולם הזה. אני חיה עם התחושה הזאת כבר שנה. וזאת תחושה שלא תיגמר לעולם. עד יום מותי.
תגובות (9)
דברי, תספרי, תפרקי אולי זה יקל על הכאב…
מה זאת אומרת?זה סיפור לא באמת קרה לי או משהו כזה אם זה בגלל שעשיתי את זה כסיפורי חיים אז כאילו שזה קורה רק לאנשים אחרים לא ספציפית לי
מדהים !ממש אהבתי
❤️*
תודה רבה רוקדת! שמחה שאהבת
זה מדהים כמה הכתיבה שלך משתפרת… וזה ממש כיף לי ואני בטוחה שגם לך!
כן, אני גם שמחה מזה שהכתיבה שלי השתפרה
ותודה רבה על התגובות היפות האלו זה נורא משמח לקבל תגובות כאלה
בכיף ממש מגיע לך!